עריכת הדף "משתמש:שלום/גדולי ישראל" (פסקה)

==שלימות הארץ==
כאמור, הרבי דיבר הרבה עם האדמו"ר מסדיגורה
נגד שיטת הויתורים לערבים. ואכן, האדמו"ר הוא
מגדולי הלוחמים למען שלימות הארץ. בכ"ג באלול
תשנ"ג אמר ב"מרכז גוטניק" בירושלים: "אנו
עומדים כעת בסכנה גדולה בשל ההסכמים שנחתמו.
איתא בירושלמי שיריחו היא מנעולה של ארץ
ישראל, ומי שכובש אותה כובש את כל הארץ".
בג' תמוז תשנ"ח אמר בהתועדות בבית מדרשו
בתל אביב: "ידועים דברי הגמרא שיעקב אבינו
לא מת, כי מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. ואמנם
אנו רואים שתלמידיו הקרוים בנים.. ושלוחיו בכל
העולם ממשיכים ללכת בדרכו. וכל אלו שקיבלו
וממשיכים גם עתה לקבל ממנו טובות והשפעות..
בכל עניניהם.. הרבי מליובאוויטש מעולם לא נרתע
מלומר את מה שצריך לומר.. וכך נהג במיוחד בכל
הנוגע לעניני ארץ ישראל.. והחובה מוטלת עלינו,
ובמיוחד על חסידיו תלמידיו ושלוחיו, לפרסם בכל
תוקף ועוז את איסור מסירת השטחים".

באסיפה שכינס בחשון תשנ"ט בבית מדרשו בתל אביב, למחאה מטעם עמותת "פקוח נפש" כנגד ההסכמים שעושה הממשלה עם הפלשתינאים. תמה האדמו"ר: "עם חתימת ההסכם נוצר מצב מיידי של פקוח נפש ונהרג יהודי בחברון. האם זהו שלום בטוח"?

בביקורו באוקראינה בחשון תשס"א, שימש האדמו"ר כסנדק בברית מילה לבעל תשובה שאורגן ע"י הרה"ח ר' שלמה וילהלם שי' שליח הרבי בעיר ז'יטומיר. האדמו"ר מסדיגורה הביע התפעלותו הרבה מפעולותיהם של שליחי הרבי הפזורים בכל רחבי רוסיה ואוקראינה ומחיים מחדש את היהדות במסירות נפש. בביקור נוסף באוקראינה שקיים הרבי מסדיגורה בשנת תשס"ה, קידמו את פניו תלמידי מוסדות ליובאויטש, והרבי מסדיגורה אף הזמינם לשכון דרך קבע בבנין בית המדרש בעיר סדיגורה שנפדה ונרכש על ידו חזרה מידי הגוים באותם ימים.

ביום ההילולא ג' מרחשון תש"ע, נסע האדמו"ר לעיירה סדיגורה )שהיא פרבר של העיר צ'רנוביץ( בכדי לעלות על קברו של סבו זקנו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זצוק"ל. באירגון הנסיעה והצלחתה עזר הרבה שליח הרבי, רבה של צ'רנוביץ, הרה"ח ר' מנחם מענדל גליצנשטיין.

דודו של האדמו"ר, רבי אברהם יעקב זצוק"ל, שהוזכר בשיחה הנ"ל ביחידות, היה בידידות גדולה עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ונפגש עמו בשנת תרח"צ. הוא השתתף מספר פעמים בהתועדויות שנערכובתל אביב, ביקר במוסדות התורה של כפר חב"ד, והשמיע מדברותיו אודות הערצתו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ופעולותיו ברחבי תבל. גיסו וידידו הקרוב, כ"ק האדמו"ר מקופיטשניץ זצ"ל היה מחותן לבית ליובאויטש ובשל כך הלך והתהדק עוד יותר הקשר הסדיר עם בית חב"ד.

הוא נולד ביום ח' מנחם אב תרמ"ד לאביו כ"ק האדמו"ר הצדיק רבי ישראל מסדיגורה, נכדו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זצוק"ל. לאחר פטירת אביו ביום י"ג תשרי תרס"ז, ישב על כסאו והנהיג את עדת החסידים במשך 54 שנים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה והנהיג שם את עדתו עד לפני מלחמת העולם השניה.

כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות, הוא נדר שאם יעזרהו השי"ת לעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בתרח"צ הצליח להגיע לתל אביב, ואמנם החל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר לקיים נדרו, עד שראוהו והפסיק. הקים בית מדרש ומרכז חסידי גדול בתל אביב וביתו היה לתל תלפיות. בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים, ביום שבת קודש ה' בטבת תשכ"א נתבקש לישיבה של
מעלה, כששמו הטוב כגאון בנגלה ובנסתר וכאוהב ישראל עצום הולך לפניו. נטמן בחלקת אדמור"י בית
רוז'ין בנחלת יצחק. כתביו סודרו ע"י בן משפחתו ויצאו לאור בתשכ"ד בספר "אביר יעקב".