עריכת הדף "משתמש:פולע/קריאת המגילה" (פסקה)

==החייבים בקריאתה==
המשנה ב[[מסכת ערכין|ערכין]]{{הערה|פרק ב', משנה ב'.}} מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה{{הערה|וכמפורש במגילה דף ד' ע"א.}}. עם זאת, התוספתא{{הערה|במגילה ב ז.}} מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה{{הערה|בעל הלכות גדולות, מיישב סתירה זו על ידי שנשים וילדים אכן פטורים מקריאתה, אך חייבים בשמיעתה (הלכות מגילה ד"ה '''תנו רבנן''').}}, וכן כתב הטור{{הערה|או"ח סימן תרפט.}}: {{ציטוטון|ונשים נמי חייבות בקריאתה, ופרש"י שמוציאות לאנשים ידי חובתן}}.

[[אדמו"ר הזקן]] פסק בשולחנו{{הערה|סי' ריג ס' ו.}} שכל מקום שאחד פוטר את חברו בברכת הנהנין מפני קביעותם יחד או מפני שנהנים ביחד, מצוה שאחד יברך לכולם ולא כל אחד לעצמו לפי שנאמר "ברוב עם הדרת מלך", אך בברכת המצוות באם כל אחד עושה מצווה בפני עצמו אף שכולן מצווה אחת כגון שכל אחד מתעטף בציצית או לובש תפילין הרשות בידם אם רצו אחד מברך לכולם כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך". ואם רצו כל אחד מברך לעצמו, כדי להרבות בברכות, כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכות, ואף שהשומע כעונה, מ"מ המברך הוא עיקר שהוא נעשה שליח לכולם להוציאם ידי חובתן, וכולם מקיימים מצוות הברכה על ידו וכאלו כולם מברכים ברכה אחת היוצא מפי המברך שפיו כפיהם.

וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצוות הברכה משיקיימנה על ידי שליח, שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות. ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץ, ולברכת הזימון שנתבר בסימן קצ"ב. משא"כ בברכות הנהנין כשכולן קבועים יחד שהם נחשבים כגוף אחד נהנה ולכן די להם בברכה אחת{{הערה|כמ"ש בסימן קס"ז.}}.