עריכת הדף "משתמש:חסיד ליובאוויטש/עזרא הסופר" (פסקה)

==ספר עזרא==

בספר עזרא יש עשר פרשיות וזה תוכנם בקיצור:
פרק א) ה' העיר את רוח כרש מלך פרס ויתן רשיון לבני ישראל לעלות לירושלם ולבנות את בית המקדש. המלך השיב את כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנצר בשעת החורבן.

פרק ב) מספר השבים עם זרובבל מבבל לירושלם 42,360 מלבד 3337 עבדים ושפחות ונתינים ומאתים משוררים ומשוררות, סוסים ופרדים וגמלים. והעם התנדבו לבית ה'.

פרק ג) ישוע בן צדוק וזרובבל בנו מזבח בירושלם להקריב עליו תמידים, וחגגו את חג הסוכות במועדו. בשנה השנית בחדש אייר יסדו הבונים את היכל ה' והעמידו את הלוים על דוכנם וחנכו את הבית בהלל ובשמחה.

פרק ד) השומרונים ושונאי היהודים מרפים את ידי הבונים, ויכתבו אגרת שטנה לארתחשסתא להלשין על היהודים כי הם מורדים במלכות. חפץ השונאים הצליח, ומטעם המלך דריוש שבתה המלאכה בשנת שתים למלכותו.

פרק ה) הנביאים חגי וזכריה מעוררים את זרובבל וישוע בן צדוק להתחיל עוד הפעם בבנין ההיכל, ותתני הפחה מעבר לנהר ירדן מודיע זאת להמלך.
פרק ו) דריוש המלך מוציא רשיון כורש בבית גנזיו באחמתא (חמדן), והוא כותב לתתני לבל יעצור את המלאכה. המלך עושה הנחה ממסים, ומקדיש קרבנות לה'. ותשלם מלאכת הבית בשלישי לחדש אדר בשנת שש לדריוש, ויחנכו אח בית ה' ברוב הוד ופאר, ויעש העם את הפסח כמשפט.

פרק ז) ארתחשסתא נותן לעזרא הרשיון לעלות ולהביא לירושלם את יתר הגולה, ויבואו בחדש החמישי (אב) בשנת שבע למלכותו.

פרק ח) רשימת יחוס האבות והמשפחות העולים לירושלם. עזרא קורא צום לבקש מה' הדרך הישרה, ויסע בי"ב לחדש ניסן, וה' הצילם בדרכם ויבואו לירושלם ויקריבו עולות נדבה.

פרק ט) השרים הודיעו לעזרא כי עם ישראל לא פרשו מנשותיהם הנכריות, ויתערבו זרע הקדש בעמי הארצות.

פרק י) צום ותפילה לה' ועצרת. ברית לגרש הנשים הנכריות. ואשר לא באו החרים אותם והבדילם מתוך הקהל. וירשום את שמות הכהנים אשר לקחו נשים נכריות ואשר הולידו מהם בנים למען לא יתערבו בכהנים אחרים ויחללו את הכהונה.

ספר עזרא נחלק לשני חלקים:

'''החלק הראשון''' - ששת הפרשיות הראשונות.

'''החלק השני''' -  מפרשה ז' ואילך, בו מספר עזרא יחוס עצמו ומעשיו.

ותחלת סדר ספר זה כך הוא: אחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי, שנאמר: "ודריוש סדאה קביל מלכותא" וגו'. ולאחר מיתת דריוש מלך כרש זה מלך פרס, ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים.
בשנה אחת לכרש בנו ישראל יסוד בית המקדש, וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס, וצוה לבטל המלאכה. והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כרש ואחשורוש שמלך אחריו, עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר.
ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות את ביהמ"ק עד שהושלם הבנין. ומשנה אחת לכרש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש היו י"ח שנה {{הערה| רש"י עזרא א}}.