עריכת הדף "משתמש:חיים נהר/ארגז חול" (פסקה)

==הקדמה וסיכום פרקי התניא==
'''פרק???''' הוא הפרק ה?? בחלקו הראשון של [[ספר התניא]]
===פרק א'===
====הקדמה====
נשמות - לכל איש ישראל יש שתי נשמות
====סיכום====
הגמרא<ref>בסוף פרק ג' ב[[מסכת נידה]]</ref> כותבת שמשביעים את הנשמה "תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע". אימרה זו סותרת את המשנה<ref>[[פרקי אבות]], פרק ב'</ref> בה נאמר "ואל תהי רשע בפני עצמך"<ref>הסבר סתירה זו, בהמשך התניא; [[ליקוטי אמרים - פרק י"ג|פרק י"ג]] ו[[ליקוטי אמרים - פרק י"ד|י"ד]]</ref>. וגם קשה, שהרי אם יחזיק עצמו לרשע, כיצד יוכל לעבוד את ה' בשמחה<ref>ההסבר לשאלה זו, בהמשך התניא פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט|כ"ט]] - [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ד|ל"ד]]</ref>.

בכדי להבין זאת, יש להקדים שמצינו בגמרא חמישה חלוקות; צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו<ref>מהות דרגת הצדיק יתבאר בהמשך התניא, [[ליקוטי אמרים - פרק י'|פרק י']]</ref>, רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני. בינוני במשמעות שחצי ממעשיו הם עבירות וחצי מצוות, הוא רק לעניין שכר ועונש, היינו שם מושאל. אבל התואר בינוני בהגדרתו האמיתית הוא אחד שאין לו שום עבירה<ref>הרחבת הביאור בדרגת הבינוני, בהמשך התניא, [[ליקוטי אמרים - פרק י"ב|פרק י"ב]]</ref>.

ביאור העניין על פי מה שכתב ר' חיים ויטאל שלכל איש מישראל, צדיק ורשע, יש שתי נשמות וכמו שכתוב "ונשמות אני עשיתי": נפש בהמית - מקורה מקליפת נוגה המעורבת טוב ורע וממנה באות ארבעה מידות-יסוד רעות. מנפש זו גם באה אצל יהודי מידות טובות שבטבע תולדתו, מה שאין כן נפש הגוי שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי.

===פרק ב'===
====הקדמה====
הנפש האלוקית היא חלק אלוקה ממעל
====סיכום====
הנפש השנית שיש לכל אחד מישראל היא הנפש האלוקית שהיא "חלק אלוקי ממעל '''ממש'''", שהרי על עם ישראל נאמר "בני בכורי ישראל" ובן הרי נמשך ממוח האב, נמצא, שישראל נמשכו ממחשבתו וחכמתו יתברך, שהוא וחכמתו אחד. אמנם יש חילוקי מדרגות בנשמות, אך כולם מקורם ושורשם ממוח העליון. כמו למשל, בן, שאפילו ציפורני הרגליים שלו נמשכו ממוח אביו, ככה "ממש כביכול" בנשמות ישראל. וגם עמי הארץ יונקים באמצעות הצדיקים והחכמים [[רבי|'''ר'''אשי '''ב'''ני '''י'''שראל]] שבדור.

ומה שכתוב בזהר{{מקור}} שעיקר קדושת הולד הוא תלוי בהתקדשות בשעת תשמיש, היינו ה[[לבוש]] לנשמת בנו, אבל הנשמה עצמה לא תלויה בזה ולפעמים נשמה של אדם גבוה יורד להיות בנו של אדם נבזה ושפל.

===פרק ג'===
====הקדמה====
עשר
====סיכום====
כל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה (נר"ן) כלולה מעשר מידות שהם כנגד עשר ספירות עליונות. עשרה אלו חלוקים לשנים; שכל - חכמה, בינה ודעת (חב"ד) ומידות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות (חג"ת נהי"מ).

החכמה היא כוח המשכיל בנפש, זו שדרכה נכנסים ההברקות לראש. ההתבוננות בהברקות אלו, בכוח הבינה. חכמה ובינה נקראות "אב ואם" שמולידות את המידות - רגשות.

ההתקשרות אל הדבר, בתקיעת הדעת בחוזק ובהתמדה, זו היא הדעת הכוללת את החסד (אהבה) והגבורה (יראה) שנולדים מהתבוננות זו. שאר המידות הן הסתעפויות מאהבה ויראה.

===פרק ד'===
====הקדמה====
לבושים
====סיכום====
בנוסף לעשרה [[כוחות]] המאפיינים כל [[נפש אלוקית]], ישנם שלושה [[לבושים]] בהם מתלבשת הנפש האלוקית; [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]. כאשר אדם לומד ב[[פרד"ס]] ה[[תורה]] הרי כוחות ה[[שכל]] מלובשים בלבוש ה"מחשבה". וכשהוא עוסק בדברי תורה ומקיים את ה[[מצוות]], אזי [[מידות]]יו מלובשים בלבושי ה"דיבור" ו"מעשה". כיון ש[[אהבה]] (ספירת ה[[חסד]]) היא שורש לכל [[מצוות עשה]] ו[[יראה]] (ספירת ה[[גבורה]]) היא שורש לכל מצוות לא תעשה.

לבושים אלו, למרות שבדרך כלל הלבוש הינו טפל למלובש, בכל זאת לבושי הנפש גבהה וגדלה מעלתם על הנפש עצמה. זאת כיון שהתורה, שהיא רצונו וחכמתו של [[הקדוש ברוך הוא]], והקדוש ברוך הוא - אחד הם. שהרי אצל הקב"ה, חוכמתו, החכמה והמושא הנחכם - דבר אחד הם ("הוא המדע, הוא היודע והוא הידוע"<REF>[[רמב"ם]], [[מורה נבוכים]]</REF>). ובהיות שכך האפשרות היחידה שלנו "לתפוס" את הקב"ה הוא, כפי שהוא עצמו החליט - רק באמצעות ה[[אור]] שבתורה ומצוות.

ולכן אמרו "יפה שעה אחת ב[[תשובה]] ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי ה[[עולם הבא]]{{מקור}}", שבעולם הבא נהנים מזיו אורו יתברך ובעולם הזה, על ידי התורה והמצוות, כאמור, תופסים ב[[מהותו ועצמותו]] [[ממש]].

===פרק ה'===
====הקדמה====
ומזון
====סיכום====
הלשון "תפיסה" שנאמרה לגבי הלומד תורה, יש בה מעלה מיוחדת, יתר על שאר המצוות.

{{הערות שוליים}}
__NEWSECTIONLINK__