עריכת הדף "מרה לבנה" (פסקה)

=== עבודה בבחינה כללית ===

אבל כאשר העבודה היא בבחינה '''כללות''' לבד, נשארה המדה ההיא בתקפה ממש כמו קודם העבודה, ואינה נראה בה שום שינוי לטוב, למשל:

יש מי שהוא בטבע [[מרה לבנה]], שהיא - תאוות, ו[[תענוגים]], והוללות ו[[ליצנות]], וכדומה, ויש שהוא בטבע ה[[מרה שחורה]] כמו: [[כעס]], ומדות אכזריות, וכן ב[[עצלות]] ו[[עצבות]] כו'; בעבודה הנ"ל שה[[התבוננות]] היא רק בבחינה כללות, הגם שמתפעל ומתלהב נפשו מזה ונם בבחינת [[מרירות]] ולב דואג כנ"ל, אין שום שינוי כלל בהמתת הטבעיים, ונראים בתקפם כמו מקודם, ולכן לאחר התפילה יהיה בהוללות ו[[ליצנות]] בשוה ממש כמו קודם התפילה, או בתאוות ותעגוגים, כמו מקודם... 

'''ואדרבא,''' מגרעותיו יכולים לפעמים להתגבר יותר, מפני שמחת נפשו (די צופרידענקייט)
מההתפעלות והתלהבות שלו, דהיינו:

- הרגשת הישות, שבדרך כלל ישנה בעבודה שעל פי טעם ודעת, רק שבעבודה אמיתית יש בזה הביטול, וכמו שנתבאר בספרי החסידות שצריך להיות ביטול בעבודה בשמחה, שלא תהיה בבחינת ישות כו', מה שאין כן בעבודה כזו אין בה ביטול, כי אם הרגשת עצמו),

- או שמפקח דעתו בזה מה[[מרירות]] ולב דואג. (ומובן שבזה מאבד גם את הטעם הטוב המועט שיש בעבודה
זו, דהלא מכל מקום היה בו איזה הרגש טוב, ובהפיקוח הנ"ל נאבד ההרגש הזה לגמרי). 

וכן מי שהוא במדת ה[[כעס]] ומדות אכזריות, יהיה כן לאחר העבודה כמו קודם העבודה, להתכעס ולבלי לרחם על זולתו ולהתנהג אתו במדות תקיפים, ויכול להיות אפילו עוד התגברות בזה, מצד ה[[ישות]] שלו, או מצד ה[[מרירות]] שבטבע מביא לידי [[כעס]] וכדומה. 

(רק מי שבטבעו אינו בהתפשטות כל כך, יכול להיות שיחזיק המקיף מהעבודה בדרך הנ"ל איזה משך זמן, בהעדר התפשטות המדה הטבעית, וביותר הוא באופן שיש לו התגברות ה[[מרירות]] (- שבאמת זהו [[עצבות]]), שמחזיק אצלו זמן רב).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&hilite=1d50df08-b4a2-4e0b-aa82-629617d81885&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94&pgnum=45 קונטרס העבודה עמ' 44 (45)]}}