עריכת הדף "מעשר כספים" (פסקה)

==תוכנה הפנימי==
===מטרתו===
כאשר האדם מקבל דבר מה על ידי עשייתו או בלעדיה הרי חושב הוא כי "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", והוא כמו העלם [[שם אלקים]] על [[שם הוי']] - שלא רואים שהוי' מהווה את העולם בכל רגע מחדש.

וכאשר אדם נותן מעשר הוא מגלה שבעצם גם ממון זה שייך לקב"ה, וממנו נמצא הכל. ולאדם אין כל מציאות מבלעדיו. וזה בעצם פועל שיוכר כי [[הוי' הוא האלקים]].

===בעולמות===
כמו כן מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות".

כל דרגה בכדי לעלות לכתר שמעליה צריכה היא להיות בביטול, כמו שכתוב "כתר לי זעיר", ופירושו - שתיקה, וזהו ענין המעשר התבטלות לעליון.

המשכה זו נעשית בדרך [[דילוג]] כיון שהכתר הוא [[סובב]] על העולם שתחתיו, והמשכה כזו צריכה להיות דוקא בדרך דילוג.

===פעולתה===
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג ל[[עושר]]", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סימן תעח.}}.

===אצל אברהם===
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". על פי פשוטו של מקרא, מלכי צדק נתן לאברהם מעשר, ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/5/30 אור תורה סימן ל]}} : ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. רש"י על התורה מבאר, שאברהם נתן למלכי צדק מעשר{{הערה|ויתן לו - אברהם, מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן. (בראשית י"ד י"ח)}}.