עריכת הדף "מסכת נדרים" (פסקה)

== ביאורי הרבי ==
בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי.

משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם [[נדר]] שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.
===נזיפה===
{{ערך מורחב|ערך=[[נזיפה]]}}
הרבי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:

1. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.

2. '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.

3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.
===ביאורים נוספים ===
*'''מסכת נדרים.''' ענין הנדרים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15945&hilite=8a310389-6343-467d-af1b-9787de13ae15&st=יבמות&pgnum=24 תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 222 (עמ' 243)]

*'''מ א.''' טבילה ב[[מעיין]]. '''[[מעיין|לערך מתומצת]]'''

*'''סב א.''' וקדשתו, לכל דבר שב[[קדושה]], לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)]