עריכת הדף "מסכת ברכות" (פסקה)

=== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ===

בפרק חמישי{{הערה|לא, א.}} מובא שאין ל[[אדם (מין)|אדם]] ליפטר מחבירו אלא בדבר [[הלכה]] שאין בה משא ומתן תורני. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא {{ציטוטון|[[אורייתא]] הוא דקא מרתחא ליה}}. על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כתוצאה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדו-שיח להגיע לאמירות אישיות שאינן קשורות לנושא הנידון וליריבות אישית, מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מה[[נפש הבהמית]] כך גודל ה[[ישות]], ולמרות שמדובר ב[[שכל]] אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.

כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}

ענין זה לא מובא ב[[שולחן ערוך]], וכהרבה דברים שמכיון שלא נשתרשו בכלל ישראל, אין הם מובאין ל[[הלכה]] בשולחן ערוך.{{הערה|1=[[ספר התוועדויות]] [[תשמ"ד]] חלק ג' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=4cb3c2cb-ef83-44c9-9b72-f1c08a8ca55b&st=%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8+%D7%90%D7%93%D7%9D&pgnum=659 עמ' 659.]}}