עריכת הדף "
מניין בני ישראל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==עניין המניין== ===העניין הכללי במניין=== המניין מורה על חיבתו הגדולה של ה' לבני ישראל "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה"{{הערה|שם=רש"י|רש"י במדבר א, א.}}. בספר [[השל"ה]] נאמר{{הערה|חלק תורה שבכתב, שלשה מחנות (שמז, א). הובא ונתבאר בדיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תרע"ג.}}, כי כוח הקיום הבלתי מוגבל של העם היהודי רמוז בציווי של הקב"ה למנות את עם ישראל במדבר. כשסופרים דבר מה, גורמים לו להיות "דבר שבמניין", ועל כך ישנו הכלל ההלכתי{{הערה|ביצה ג, ב. שולחן ערוך יורה דעה סימן קי סעיף א.}}: "דבר שבמניין לא בטל". הספירה מעניקה לו חשיבות שאינה מאפשרת לו להתבטל. על ידי שהקב"ה מנה את העם, נעשו בני ישראל "דבר שבמניין", ועל כן אין הם יכולים להתבטל לעולם. [[הרבי]] מבאר שהמניין בא לבטא את החשיבות הרוחנית של בני ישראל גם בתוך העולם הגשמי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד, עמ' 1019.}}. ===המניין לצרכי השעה=== בנוסף לעניין הכללי במניין, נמנו בני ישראל מתוך חביבותם לפני ה' ולצרכי השעה כדלהלן: המניין הראשון בירידתם למצרים שבעים נפש, והמניין השני ביציאתם, בא לבטא את החביבות הגדולה של בני ישראל אצל ה'. במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ז, ג.}} מובא על כך משל: כאשר אדם זורע חיטים, הוא מונה את מספר הזרעים כשהוא זורע אותן, ולאחר מכן כשהיבול גדל הוא סופר אותן שוב. כך גם כאשר בני ישראל ירדו למצרים ה' ספר אותם, וכשהם עלו ממצרים הוא ספר אותם שוב. כך גם באה לידי ביטוי קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב". המניין השלישי היה בתחילת בניית [[המשכן]], כשה' בא להשרות שכינתו בישראל, לאחר [[חטא העגל]] והמגפה שפרצה בעקבותיו. המשל שמובא בזה הוא מ"צאן החביבה על בעליה, שנפל בה דֶבֶר, ומשפסק, אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו"{{הערה|רש"י שמות ל, טז.}}. המניין הרביעי ב[[פרשת במדבר]] היה לאחר הקמת המשכן שה' השרה את שכינתו בישראל וזו היתה הזדמנות להביע את חיבתו לבניו{{הערה|שם=רש"י}}. עניין נוסף במניין זה היה לצורך התארגנות צבאית של בני ישראל "יוצאי צבא", ולכן הנמנים הם בגיל הגיוס, מבן עשרים שנה ומעלה{{הערה|זו גם הסיבה שאין שבט לוי נמנה בתוך שאר בני ישראל, כי שבט לוי לא עורך מלחמות.}}. המניין החמישי ב[[פרשת פנחס]] התרחש לאחר המגיפה שפקדה את בני ישראל לאחר שחטאו בבנות מדיין, וגם כאן מובא "משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא מונה אותם לידי מניין הנותרות". עניין נוסף, שכשבני ישראל יצאו ממצרים ונמסרו לידיו של [[משה רבינו]] נמסרו במניין, וכאן שהוא מחזיר אותם קודם פטירתו, מחזירם במניין{{הערה|רש"י במדבר כו, א.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף