פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
מאיר ליבר קלר
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי === אביו ר' יהודה קלר נפטר ב[[כ"ו סיון]] [[תש"א]]. כעבור יומיים, ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]]. באחד הימים סיפר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר במנהטן) של[[אדמו"ר הריי"צ]] דרוש [[מזכיר]] עבור חתנו (הרבי). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קלר, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד כמזכיר הראשון של הרבי. בתחילה היה עובד ב"חצי משרה", מהשעה שבע עד השעה עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה תשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה חמש, הרבי היה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|א. אברהם, "'''המזכיר הראשון של הרבי'''" - שבועון בית משיח, גליון [[ערב ראש השנה]] שנת [[תשנ"ו]].}} סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים. במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. בסוף תש"ג נהיה מלמד בספרינג וואלי, ובשנת תש"ה נתמנה למלמד בחדר [[אחי תמימים]] בוואסטער, שם עבד במשנים [[תש"ה]]-[[תש"ט]]. גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], והרבי עודדו{{הערה|במכתבים אליו מיום [[ח' טבת]] [[תשי"ב]], [[י' אייר]] תשי"ב ו[[כ"ב כסלו]] [[תשי"ד]].}}. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ה[[התוועדות]] הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר '[[לחיים]]'. ר' מאיר ליבר היה ממייסדי ה[[חברא קדישא]] וביקור חולים [[בורו פארק]], ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו. בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ועמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת [[תשל"ז]], התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27953&pgnum=40 המאור שנה כט חוברת ב'].}}. בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס. ב[[יום ראשון]] [[פרשת תרומה]] [[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] ה'[[תשס"ד]] נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] על שם ה[[רמב"ם]] בשכונת בורו פארק.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)