עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ל"ז" (פסקה)

==סיכום הפרק==
[[הנפש האלוקית]] לא יכולה "לפעול" בגוף ישירות{{הערה|להזיז את האיברים וכיוצא בזה.}}, אלא רק על ידי התלבשותה ב[[נפש הבהמית]]. נמצא, שקיום המצווה בפועל נעשה על ידי הנפש '''הבהמית'''{{הערה|'''ולא''' על ידי הנפש האלוקית.}}. כתוצאה מכך, בשעת קיום מצווה נכפף כח הנפש הבהמית לקדושה ונכלל בה, ועל ידי כלל המצוות{{הערה|שמקיימים כלל ישראל בכלל הדורות.}} תעלה כל כללות [[קליפת נוגה]] לקדושה, ועל ידי כך יתבטלו לגמרי [[שלוש קליפות הטמאות]]{{הערה|כי ממנה הן מקבלות את חיותן.}}.

בהמשך הפרק מוסבר "תפקידה" של התורה בהבאת העולם לתכליתו: אמנם עיקר בריאת האדם היא לקיים מצוות מעשיות{{הערה|למרות מעלות ה[[תורה]] (שעל ידה נכללים בקדושה גם לבושים הפנימיים של נפש הבהמית, ושממשיכה גילוי [[אור אין סוף]] יותר מה[[מצוות]])}} (ובפרט צדקה), אך יש לזכור שבכל אחד מהשניים (תורה ומצוות) יש יתרון שאין בשני: יתרון המצוות הוא '''שהאור''' נמשך במקום תחתון יותר, אבל המשכת '''העצמות''' ממש היא דווקא על ידי תורה.