עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק כ"ט" (פסקה)

==סיכום הפרק==
בתחילת הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]] את מהות המחלה הנקראת "טמטום הלב, ולאחר מכן נותן לה שתי "תרופות":
:# לבטש את עצמו.
:# להרעים על הסטרא אחרא בקול רעש ורוגז להשפילה.

ביטוש עצמו{{הערה|אופן ההתבוננות הראשון.}} הוא בשלושה שלבים:
:# יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים{{הערה|ואפילו נכשל וחזר בתשובה - טמטום הלב מעיד שתשובתו לא מספיקה.}}.
:: גרוע מזאת, האמור לעיל אינו בבחירתו אבל:
:# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}.
:# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}.

והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד - הוא שקר גמור.}} הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית.