עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק י'" (פסקה)

==סיכום==
הצדיק הוא מי שהצליח להגביר את נפשו האלוקית עד שניצח במלחמה והכריע לגמרי את נפשו הבהמית.

מצד ה"עשה טוב" - שכלו, רגשותיו, מחשבתו, דיבורו ומעשיו הם אך ורק בתורה ומצוות, ומצד ה"סור מרע" - הוא מואס ושונא באמת כל דבר שאינו קדושה{{הערה|ואפילו דברים המותרים, שאין בהם שום צד איסור}}.

ובזה שתי מדרגות כלליות:

אם רק גרש וביטל את הנפש הבהמית, אך לא הפכה לטוב - נקרא צדיק ורע לו (או צדיק שאינו גמור).

אך אם הפך את נפשו הבהמית מרע לטוב (ואין בו רע אלא טוב בלבד) - נקרא צדיק וטוב ולו (או צדיק גמור).