עריכת הדף "כרם" (פסקה)

==בתורת החסידות==
===בני ישראל וספירת המלכות===
הפסוק בישעיה{{הערה|ישעיה ה, ז.}} מכנה את בני ישראל בשם כרם: "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל"{{הערה|וראו גם הושע ט, י: "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל". וראו גם מדרש רבה בשלהי שיר השירים על הפסוק "כרם היה לשלמה" אלו ישראל.}}, ובתורת הקבלה מבואר שהכינוי כרם הוא על ספירת המלכות דווקא{{הערה|לשון הפרדס, הובא בספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך כרם בתחילתו.}}, והרמז הוא ב[[גימטריא]] של תיבת כרם - 260, כנגד עשר פעמים שם הוי' כי ספירת המלכות כוללת את האלוקות (שם הוי') שבכל הספירות{{הערה|מאור אור אות ך' סעיף י"ד.}}, ובזמן החורבן נקראת המלכות 'כרם דל'.

===הסנהדרין===
בתורת הסוד מבואר שהרמז בכך שגם הסנהדרין נקראים בשם 'כרם', הוא מכיון שהסנהדרין צריכה להיות כמו יין טוב שאינו תוסס וחם, אלא מתון קר ורגוע, כך גם הסנהדרין צריכים לפסוק את הדין במתינות{{הערה|שם=שהש|אור התורה נ"ך עמוד קלג.}}.

בפרטיות יותר, בזוהר מבואר שהכרם שהוא הסנהדרין הוא דרגת בינה דאצילות, שמקבלת מ[[גבורה דעתיק]] שב[[מוחא סתימאה]], ועל פי הלכה, הגודל הפחות ביותר בכרם הוא "שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב", כלומר ג' שורות, והסוד הפנימי בכך שהכרם צריך לכלול בתוכו את ג' הקווים של ימין שמאל ואמצע, 

===בעבודת השם===
בתוך ה'כרם' של בני ישראל, שהוא ספירת המלכות, המטרה העיקרית הוא גידול הגפן, שהוא הבינה המורה על עבודת ההתבוננות בקריאת שמע{{הערה|מדרש רבה שיר השירים על הפסוק "נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן . . זו קריאת שמע".}}, שעל ידי זה נפעלת [[העלאת מ"ן]], כדיוק לשון הפסוק "הפרחה הגפן", לשון פריחה ועליה{{הערה|צמיחת הפירות בגפן מוזכרת במקומות נוספים בלשון פריחה, כגון: "ובגפן שלושה שריגים - והיא כפורחת עלתה ניצה הבשילו אשכלותיה ענבים".}}.

זו הסיבה שדווקא בכרם יש איסור והדגשה מיוחדת על הכלאים, היות שהכלאים ענינם להיפך ממש, מלשון 'כלא', שקושרת ואוסרת את האדם בתוך העבירה ומלפפת את הנשמה שלא תוכל לפרוח ולעלות{{הערה|שם=שהש}}

===זה לעומת זה===
ישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}:
* כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}.
* ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח.

ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך [[עבודת הבירורים|מבררים]] את הטוב מהרע.