עריכת הדף "יחיאל יוסף ריבקין" (פסקה)

===מאסרו ושחרורו===
באחד הימים דפקו אנשי [[המשטרה החשאית]] על דלת ביתו של ר' יוסף וביקשו ממנו את ה[[זהב]] שברשותו.

ר' יוסף הכחיש כי ברשותו זהב, הם לא האמינו לו ואסרו אותו.

בבית הסוהר סבל ייסורים רבים. בתחילה רצו הרשעים לחתוך את זקנו שעיטר את פניו, אבל הוא התנגד בכל תוקף. הוא לא חשש מהם ואמר: 'אם אתם מתעקשים לחתוך את הזקן, תחתכו קודם את הראש'... כשראו את עמידתו התקיפה, עזבוהו לנפשו.

מאז עבר מסכת ארוכה של חקירות ועינויים, במהלכן הבהירו לו החוקרים שיודה על ה[[זהב]] שברשותו. לאחר שעמד על דעתו, "ויתרו" לו, ואמרו כי כיוון שהוא נמנה על נכבדי הקהילה, בוודאי הוא יודע מי מחביא זהב. ר' יוסף סירב לומר מילה. כשהחלו לענותו, אמר להם: "גם אם תהרגו אותי, לא אגלה לכם דבר". הוא עונה עינויים קשים אך מילא פיו [[מים]] בכל הקשור ליהודים אחרים. החוקרים הציעו לו כי יגלה את הידוע לו על חבריו והוא ישתחרר מיידית לביתו, אך הוא בז להם.

מחדר החקירות הובל ר' יוסף למרתף צר בו שהו עשרות אסירים בצפיפות איומה. הוא הולבש במעיל עבה והועמד ליד התנור הלוהט שדלק במרתף. ר' יוסף שהיה חלש מהחקירות והעינויים, הצליח לעמוד רק בקושי; האסירים בעלי הכוח דחפו אותו כדי שיהיה להם מקום מרווח יותר לעמוד בו. הוא נדחק וסבל סבל רב, עד שלקה בליבו.

כשראו שלא יוכלו להוציא ממנו כלום, שלחו אותו הביתה, לא לפני ששלחו עמו שוטרים שייקחו ממנו את עשרת הדולרים והטבעת אותם אמר שיש ברשותו.