פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== הקשר עם הרבי == === הרבי הוא נסתר גמור === הרב [[שלום דובער קובלסקי]] (ראו בערך שלו) שהיה ממקורביו של הרב סולובייצ'יק, שמע ממנו, כי בהיותו בברלין, הוא נהג להיפגש עם הרבי בבחתו של הגאון רבי חיים העליר. הרב סולובייצ'יק אמר לרב קובלסקי: "מה הנך חושב? מדוע מעריץ אני כל כך את הרבי מליובאוויטש, והרי אינני חסיד? אלא זהו משום שאני מכיר אותו מברלין. מה היה מונח לו בראש אז בברלין: צומות בה"ב וטבילות במקווה. הדברים הללו הם שהתחילו לפתח בי את תחושת ההערצה אל האדם הגדול הזה". כמו כן התבטא: "מעולם לא ראיתי אדם בעל כוח זיכרון כזה וידיעה מופלאה כל כך בתורה. אנחנו בית בריסק איננו אוחזים בשיטת הפלפול של פולין, אבל לרבי מליובאוויטש יש גיוואלדיקע הבנת התורה". {{הערה| שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 181-180. וראו להלן בקישורים בראיונות הרב קובלסקי לjem }}. כשביקר הרב [[אליהו פרידמן]] ע"ה מצפת אצל הרב סולובייצ'יק, לרגל קבלת הסכמה לספרו "וכיפר אדמתו עמו",סיפר לו הרב סולובייצ'יק כי בכל עת שהייתה לו בברלין שאלה בעניני תורה והלכה, או להבדיל בעניני מדעים, היה נוהג ללכת אל דירתו של הרבי ולברר אצלו את הענינים. ביקורים אלה היה עורך לעיתים תכופות, ולעיתים גם מספר פעמים ביום, ותמיד היה פוגש את הרבי כשהוא עוסק בתורה, בנגלה או בנסתר. הוא לא ראה את הרבי מעולם עוסק בלימוד החול ולמרות זאת היה הרבי בקי הנושאים האקדמיים. הרב סולובייצ'יק סיים: "ראיתי בכך סימן לסייעתא דשמיא למי שכל מעשיו הם אך ורק לשם שמים, וכל חייו בקדושה ובטהרה".{{הערה|ימי מלך, חלק א, עמ' 357. שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 180.}}. ר' [[אליהו רייכמן]], אחיהם של בני משפחת רייכמן מטורונטו, סיפר את מה ששמע מהרב סולובייצ'יק על התקופה בה למד עם הרבי באוניברסיטה: "הרבי היה יושב תמיד בשיעור עם ספר משניות או גמרא ולומד בו כל משך השיעור. והנה באחד השיעורים שהיה שיעור כבד וקשה במיוחד, הבחין הפרופסור שהתלמידים אינם מקשיבים ומסיחים את דעתם מחומר הלימודים. בכדי לעוררם, החל הפרופסור לשאול אותם על החומר שהעביר, ואף אחד מהם לא הצליח לענות. ואז אמר הפרופסור באדיבות ארסית: 'אולי שניאורסאהן יוכל לחזור על הנקודה שדיברנו?" הרבי, אף שהיה עסוק באותם רגעים בלימוד מסכת תמורה, קם וחזר לפני כולם על השיעור בדייקנות ובעמקות. מאז, סיים הרב סולובייצ'יק, הפרופסור לא הפריע לרבי בשום שיעור. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 180.}}. בהזדמנות אמר הרב סולובייצ'יק {{הערה|הרב ר' [[חיים צימענד]], מנהל [[ישיבת ליובאוויטש]] ומוסדות החינוך בבוסטון מספר בכפר חב"ד (גליון 657) על פגישה שהייתה לו ולרב [[חיים צבי וולוסוב]] שי' עם הרב יוסף דב סולוביצ'יק בקיץ [[תשמ"ג]], ואז הוא אמר דברים אלו.}}: לאחר ש[[הרבי]] קיבל על עצמו את הנשיאות להיות [[מנהיג]] של [[חסידים]], ורואים התנהגותו במוחש ובפומבי, ושומעים את השיחות, ה[[מאמרים]] ודברי התורה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], חושבים [[החסידים]], שעתה נתגלה סוף סוף גדלותו וכוחותיו האדירים, ושהוא כ[[מעיין המתגבר]], אך תדעו את ה[[אמת]], שגם עכשיו הרבי הוא במדרגת "נסתר" לחלוטין. תמיד היה הרבי נסתר גמור, ועתה נתגלה רק מעין ומשהו מתכונותיו וממהותו. אבל לעולם אין השערה והשגה כלל בעומק גדלותו, והוא נחבא אל הכלים ממש. כך הוא היה תמיד, וכן הוא עתה{{הערה|התפרסם ב"כפר חב"ד" גליון 657 ובשבועון "בית משיח" גליון 121.}}. הרבי הריי"צ כותב אדוות הרב סולובייצ'יק: "אודות הרה"ג הרי"ד שי' במהותו העצמי – הנני יודעו ומכירו זה שנים רבות, עוד בהיותו בברלין. וחתני הרב הגאון האמיתי הרה"ח איש אשכולות מוה"ר מנחם מענדיל שליט"א שניאורסאהן סיפר לי הרבה אודות גודל מעלותיו בלימוד ומרץ…" {{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ה, עמ' שסח}}. === תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד... === ב[[התוועדות]] מסוימת, סיפר הרב{{הערה|[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשכ"ט}}: אני צאצא לבית וולוז'ין, וכידוע שר' [[חיים מוולוז'ין]] היה תלמיד [[הגר"א]] שהתנגד ל[[חסידות]]. אבל לאחר הדרשה שלי תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד... בבית וולוז'ין מקובל ומסופר הסיפור הבא: כאשר התחילה המחלוקת על [[החסידות]], נסעו [[אדמו"ר הזקן]] ור' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ל[[וילנא]] לדבר עם הגר"א. הם הלכו ל"קלויז של החסיד" - כך נקרא ביהכ"נ של [[הגר"א]] בוילנא, שם היה [[הגר"א]] יושב ולומד בעלית הגג. [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ר' לוי יצחק]] התחילו לעלות במדרגות לחדר [[הגר"א]], אבל מיד כאשר הוא הרגיש שמישהו רוצה להיכנס, סגר את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. הסיבה לכך הייתה, כי כשראה [[הגר"א]] את תואר פני [[אדמו"ר הזקן]], "און ווי שיין ס'איז גיווען, און וואס פאר א כוח המושך האט עס געהאט", הוא חשש, שאם ה[[אדמו"ר הזקן]] יכנס אליו וידבר אתו, הוא ינצח אותו ויעשה אותו לחסיד, עד שלבסוף ילכו שניהם להפיץ חסידות, ולכן ברח דרך החלון. בוודאי שהמחלוקת התפשטה בעיקר בגלל מחרחרי ריב… אינני מקבל את מה שאומרים שה[[גר"א]] ראה את [[ספר התניא]], כי בוודאי אם היה רואה, היו כל טענותיו מתבטלות. [[אדמו"ר הזקן]] היה משכיל נפלא בעניני [[אמונה]]. מאז חורבן הבית לא היה אף אחד מגדולי ישראל משכיל כמוהו, מלבד [[הרמב"ם]]... לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף [[תורת החסידות]] ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל... === מספר על קרבת בית בריסק לחב"ד === באותה הזדמנות אמר: זקני ר' [[חיים מבריסק]] היה קרוב ל[[חסידות]] יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות. ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה באה לחדש [[חסידות חב"ד]] בפרט, הרי התשובה היא ש[[החסידות]] רצתה ש[[יהודי]] ידע לעשות [[ברכה]]. הגמ' אומרת{{הערה|ב"ק ל, א.}}: "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". אין כוונת ה[[גמרא]] רק שידעו את הדינים של ה[[ברכות]], שהרי את זה צריך לדעת גם ילד ב'חדר'. הכוונה היא ש[[יהודי]] יעשה [[ברכה]] כמו [[חסיד]]… לדעתי זהו הסוד של [[חב"ד]], שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל [[שבת]] ב[[בית הכנסת]] החסידי ב[[חסלאוויטש]]. לפני [[מנחה]] ב[[ערב שבת]] היו באים ה[[חסידים]] כשהמים של ה[[מקוה]] עוד נוטפים מזקנם, והיו מהלכים ב[[בית הכנסת]] בהתלהבות ואומרים: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. הרגשתי שזה לא סתם קפיטל (פרק) [[תהלים]] אלא שה[[גאולה]] הפרטית שלהם באמת הגיעה עכשיו. הם היו עניים מרודים ופרנסתם כל השבוע בכפרים שמסביב חסלאוויטש, והנה עתה יצאו מדאגות החול והגיעו לשבת ומנוחה לחיי העולמים, הם היו אצלי הדוגמה ל"חסידים ואנשי מעשה" ששאבו [[רוח הקודש]]. === מעולם לא היה מנהיג כזה === ב[[התוועדות]] אצל הרבי{{הערה|1בי' שבט ה'[[תש"מ]].}} אמר על הרבי: בנוסף לגאונותו הפלאית של [[הרבי]], הרי מימי בעל ה"[[תניא]]" ועד היום לא היה מנהיג תנועה שהייתה לו השפעה בהיקף כה גדול על כלל ישראל... הרבי אינו רק למדן הוא גם [[נשיא]]{{הערה|התפרסם בשבועון "בית משיח" גליון 121}}. === הרבי הוא האמת בעצמה === בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין [[רמב"ם]] כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). [[הרבי]] ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר '[[יד החזקה]]' של ה[[רמב"ם]], כוונתי היא לספרו של ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]]". בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה [[הרמב"ם]] הוא "בפירוש ה[[משניות]] לדמאי{{הערה|פ"א מ"ב.}} דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש ה[[משניות]] שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר". כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז [[אמת]] אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש ה[[משניות]] הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד. {{הערה|1=הרב שלום-דב קובלסקי תלמיד הגרי"ד סולובייצ'יק, שנכח בפגישה המתוארת להלן, סיפר להרב ישראל אלפנביין.[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}} === מגיע אל הרבי === לקראת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגדולה שנערכה ב[[יו"ד שבט]] [[תש"מ]], יובל השלושים לנשיאותו של [[הרבי]], הופעלו לחצים כבדים על הגרי"ד שיכבד את האירוע בנוכחותו. מכיון ומהצד שכנגד הופעלו עליו לחצים בכיוון ההפוך, החליט הרב סולובייצ'יק להגיע לביקור קצר בהתוועדות שיימשך רבע שעה בלבד. בפועל, כאשר הגיע הגרי"ד להתוועדות, נעמד הרבי לכבודו, ולא התיישב עד שהגרי"ד מצא את מקומו. הרבי פתח באמירת הדרן עמוק ומופלא על מסכתות בני"ך{{הערה|מסכתות ברכות, נדרים, יומא, כריתות. ארבעת מסכתות אלו מסתימים עם אותו מאמחז"ל, והרבי ביאר את החילוקים והשינויים בכל א' מהמסכתות וההוראה שלהם בעבודת ה'. ההדרן הוגה ונדפס בספר [[הדרנים על הש"ס]] (ולא נדפס ב[[לקוטי שיחות]]).}}, ושהותו של הגרי"ד בהתוועדות נמשכה יותר משעתיים (!). ב[[שבת]] שלאחר מכן המשיך הרבי לבאר ענינים נוספים בקשר להדרן שנאמר בעת ההתוועדות. ביום ראשון נקרא הרב [[אברהם שמטוב]] לחדר [[המזכירות]], וקיבל הוראה לגשת אל הגרי"ד ולחזור בפניו את ההמשך של ההדרן. כאשר סיים הרב שמטוב את חזרת ההדרן, יצא הגרי"ד מגדרו בהתפעלות עצומה, והרעיף שבחים נפלאים על הרבי. === ספריו והגותו === -מקצת מספרי הגותו: *איש ההלכה - גלוי ונסתר. *איש האמונה הבודד - על מצוקת האדם (בייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. *על התשובה - דברים שבעל-פה: כתב וערך פינחס פלאי. -מקצת מספריו בנגלה: *שיעורים לזכר אבא מרי - שיעורים שניתנו ביום השנה למות אביו, שני חלקים. *הררי קדם - מפי השמועה, חלק א' וב' על מועדי ישראל, חלק ג' על שבת. *קובץ חידושי תורה - מאמרים שפרסמו אביו הגר"מ והגרי"ד בחייהם סדר עבודת יום הכיפורים - שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא. *שיעורי הגרי"ד - הוצאת מוסד הרב קוק, בעריכת הרב יאיר קאהן. ג' כרכים: מהדורה מורחבת של הקונטרס סדר עבודת יום הכיפורים, ענייני תפילין סת"ם וציצית, ועל מסכת כריתות. (רשימה מפורטת של כתביו ניתן לראות באתר ויקיפדיה בערכו).
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)