עריכת הדף "יום טוב" (פסקה)

===מדרבנן===
{{הפניה לערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}}
בעקבות אופן קביעת החודשים העבריים בעבר, נוצר ספק ליהודים שגרו בחו"ל מתי בדיוק חל היום טוב (הם לא ידעו האם [[בית דין]] [[קידוש החודש|עיברו את החודש]] או לא). על כן, קבעו [[חז"ל]] שעל כל יהודי שגר בחו"ל לחגוג שני ימים טובים בכל חג. כך שבני חו"ל עורכים ימים טובים גם בתאריכים: [[ט"ז בתשרי]], [[כ"ג בתשרי]], [[ט"ז בניסן]], [[כ"ב בניסן]] ו[[ז' בסיוון]]. ימים אלו נקראים "[[יום טוב שני של גלויות]]". למרות שבימינו ידוע לכל מתי [[ראש חודש]], שהרי הלל האחרון קידש את ראשי החדשים והתקין לוח קבוע, בכל זאת תיקנו חז"ל לשמור על יו"ט שני של גלויות, כדי לא לשנות את המנהג.

'''ראש השנה''' - מפאת חלותו בראש החודש עצמו, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום.

'''יום כיפור''' - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|[[רמ"א]] אורח חיים תרכד ה.}}.

'''שמיני עצרת ושמחת תורה''' - בארץ ישראל חוגגים את שניהם ביום [[כ"ב תשרי]] ובחו"ל חוגגים את שמיני עצרת בכ"ב ואת שמחת תורה בכ"ג.

'''שבועות''' - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|[http://www.shluchim.org/files/weekly/Taamu_Bamidbar-5776~hebfile_2599.pdf יום טוב שני של שבועות]}}.