עריכת הדף "יגדל א-להים חי (פיוט)" (פסקה)

===מקור הפיוט===
סביב מחבר הפיוט משתרע פולמוס שלם. היעב"ץ{{הערה|בסידורו 'סידור רבי יעקב מעמדין', לפני שיר היחוד.}} כתב שמקורו של הפיוט הוא מ[[הרמב"ם]], אך רבים חלקו עליו בשל הדברים החריפים שנאמרו על פיוט זה על ידי גדולי ישראל{{הערה|ראו לקמן בפיסקא הבאה.}}.

בספרים מובאים דעות נוספות המנסות לזהות את מחבר הפיוט עם רבי יחיאל בן ברוך{{הערה|כך מובא בסידור 'הגיון לב'.}}, רבי שלמה אבן גבירול{{הערה|כך כתב הרב יחיא צאלח ויוסף שלמה דלמדיגו ('היש"ר מקנדיאה') בספר 'נובלות חכמה' צב, ב. כך כתב גם בתכלאל עץ חיים ח"א, דף קי, ב: "דע כי קבלה בידנו שפיוט זה הוא מיוסד מהרב ר' שלמה ן' גבירול ז"ל וכמדומה לי שראיתי גם כן בספר הר"ר אליהו הבחור ז"ל שיחסה אליו". אולם על קביעה זו יצאו עוררין, היות ורבי שלמה אבן גבירול חי בתקופה לפניהרמב"ם, וקשה לומר שכבר אז היו מקובלים י"ג עיקרים, המקבילים בדיוק לי"ג העיקרים כפי שניסח אותם הרמב"ם.}}, או ר' דניאל בן ר' יהודה דיין{{הערה|חי ב[[איטליה]], בסביבות המאה ה-13 לספירת הנוצרים. במחזור למנהג בני רומא מופיע פיוט זה בתפילת ערבית של ליל שבת. במבוא למחזור זה כתב שד"ל: "ואני ראיתי סדור כתב יד על קלף מנהג בני רומא, נכתב בשנת קמ"ג, ושם הסופר משה בכמ"ר יקותיאל חפץ ממשפחת הצפרוני, ועל גבי יגדל כתב: אלו הם י"ג עקרים שסידרם כמה"ר דניאל זקני זלה"ה בכמ"ר יהודה דיין".}}.

בשו"ת רבבות אפרים{{הערה|חלק ה' סימן ג'.}} הביא דעת החוקרים שפיוט זה מלוקט מתוך שיר ארוך שחיבר המשורר עמנואל מרומי, שידוע בחיבורים קלי דעת שאינם ברוח התורה, אך כבר השיג על כך הרב יוסף עזרא זליכה{{הערה|רבה הספרדי של פרדס כ"ץ בבני ברק, בקובץ 'פעמי יעקב' לז, עמוד מז.}}, שמתוך העיון בשירו המורחב של עמנואל מרומי, מוכח בבירור שהוא הושפע מהפיוט 'יגדל', ולא להיפך, והחרוזים אינם תואמים לחלוטין.

הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541){{הערה|על השתלשלות הדפסת הפיוט ראה: הפיוט יגדל, הרב יוסף ויכלדר, "המבשר תורני" י"ז כסלו תש"ע.}}.