עריכת הדף "חתונה" (פסקה)

===קביעת זמן החתונה===
[[קובץ:להקדים את זמן החתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקביעות זמן החתונה: '''זמן החתונה נוהגין שמקדימין, אבל אין לאחר - וכיון שכנראה מתחדשים אצלם סברות שונות, לכן ידברו עוד הפעם, אבל באופן שכן יקום מבלי לשנות, וכפי שיחליטו יהא בשעה טובה ומוצלחת''']]
מבחינת קביעת זמן ה[[נישואין]], כותב הרבי{{הערה|שערי הלכה ומנהג עמי ל'.}}: "כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח"{{הערה|ראו לקט מענות קודש בעניין זה שבועון כפר חב"ד גליון 1985 עמוד 14. עם זאת, במענה פרטי לרב אליהו אוזן (כיום, מנהל [[בית רבקה צרפת]]) השיב הרבי שכדאי לדחות את החתונה כחצי שנה, עד לסיום שנת הלימודים של כלתו, שלמדה בסמינר בגייטסהייד.}}. אמנם בזמן המשנה, הכלה הייתה בי"ב החודש שבין הווארט לחתונה מתקשטת בתכשיטים ומקבלת 24 קישוטים ואביזרים, וזהו שנאמר{{הערה|בראשית כד, נה.}}: "תשב איתנו הנערה ימים או עשור" ימים, כלומר שנה, או עשור – עשרה חדשים. המדובר היה רק בכלה צעירה, אך כלה בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי, הייתה ממתינה רק שלושים יום.

על פי חסידות – זמן זה מיועד לזיכוך המידות, והוא שנאמר במגילת אסתר: "ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים". בימינו, עבודת זיכוך המידות אמורה להיעשות בזמן הקצר שבין ה"צלחת" ל"טבעת".

בעבר היו מקפידים לא להינשא בזמנים מסוימים, כמו בחודש מר חשוון וכן בחודש טבת, או במחצית השניה של החודש, כאשר הירח מתמעט, חוץ מחודשים: כסלו, אדר ואלול שבהם נהגו לערוך חתונות בכל החודש.

היום, כיון שהוראת הרבי היא לקצר את זמן ההמתנה, לא מקפידים על זמנים מיוחדים אלו, וכפי שהורה הרבי עצמו בתקופות מאוחרות יותר.

אמנם לכתחילה רצוי לקבוע החתונה בתאריכים הבאים, בהם זמנים בני מזל וברכה: חודש תשרי – בחציו הראשון{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. אגרות קודש חלק יז, עמוד שו. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 463. ובאגרות קודש חלק ט, עמוד רה: אין נושאים נשים בעשרת־ימי־תשובה.}}. חודש חשוון – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק חי, עמוד רז.}}. חודש כסלו – כל החודש הינו בר מזל לחתונה{{הערה|"שיחות קודש" תשנ"ב חלק א, עמוד 418.}}. חודש טבת – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד נב.}}. חודש שבט – בחציו הראשון – מתחתנים, ובחציו השני – אם יש סיבה חשובה – מושיבים שלושה רבנים שיחליטו על נכונות הקביעה, ותהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד קמה.}}. חודש אדר – אדר ראשון ואדר שני – כל החודש{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. לקוטי הוראות בענייני שידוכים כף, עמוד 108.}}. חודש ניסן – עד חג פסח{{הערה|שמחת עולם עמוד 44.}}. חודש אייר – אין מתחתנים כל ימי החודש (בגלל ספירת העומר), מלבד בל"ג בעומר שבו בשנים האחרונות הורה הרבי שמתחתנים ואפילו בלילו{{הערה|בשנים קדמוניות התבטא שמנהגנו שלא להתחתן בל"ג בעומר, ובאם יש סיבה חשובה המצריכה לעשות חתונה בל"ג בעומר – יערכוה ביום ל"ג בעומר ולא בליל ל"ג בעומר (אגרות קודש חלק ח, עמוד שיח) אמנם בשיחת ליל ל"ג בעומר תשמ"ט היה משנה אחרונה ו'מעשה רב' כבפנים}}. חודש סיון – ממחרת חג השבועות עד אמצע החודש. חודש תמוז – מתחילת החודש עד לימי בין המצרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז, עמוד רב. שמחת עולם עמוד 46.}}. חודש מנחם־אב – מיום יא עד טו בחודש (אולם, יותר טוב להתחתן – בתחילת חודש תמוז מבימים אלו){{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462. אגרות קודש חלק טז, עמוד רב.}}. חודש אלול – כל החודש הינו בר מזל לחתונות{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד דש.}}.