עריכת הדף "
חוקים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== בכל מצווה == המצוות כולם נקראות בשם חוקים, כמו שכתוב בתחילת [[פרשת בחוקותי]] "אם בחוקותי תלכו", והכוונה בפשט היא על כללות התורה והמצוות. בחסידות מבואר על כך, שלמעשה גם המצוות שיש בהם טעם שאנו יכולים להבין, אין זה הטעם האמיתי לקיום המצווה, ואין בכוחו של יצור אנושי מוגבל להבין את עומק טעם המצווה שהוא הרצון האין סופי והבלתי מוגבל של הקב"ה, אלא זהו רק ה'טעם' שנותן לנו שמחה וחיבור בקיום המצווה, בעוד שהמצווה עצמה (אפילו מצוות של 'משפטים') - נעלית מכל הטעמים וההסברים באין ערוך{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=367 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'חק' עמוד תתצד].}}. קיום המצוות באופן של 'חוקים', הוא החלק של קיום המצוות מתוך [[קבלת עול]], ובכל מצווה שייך לקיים אותה לא מצד ה"טעם" שבה, אלא מצד הקבלת עול. [[הרבי]] אומר {{הערה|לקוטי שיחות כרך ט"ז, עמ' 242; כרך ג', עמ' 895.}} שכאשר אדם מקיים [[מצווה]] רק מצד ההגיון שבה, הוא מפסיד את כל המעמקים הפנימיים שבה, ולכן עלינו לזכור שהיסוד לכל המצוות - זה האמונה בה'. אנחנו מקיימים מצוות אלו ראשית כל מפני שזה ציווי של הקב"ה, כי אם נקיים אותם רק מצד ההגיון, האדם יכול להגיע למצב שמצד ההגיון גם יעבור עבירות. הפסוק מקשר את החוקים עם ענין ה[[יראה]]{{הערה|דברים ו, כד: "וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה".}}, כיון שהחוק מבטא את הגבול האלוקי שהקב"ה הציב, והגביל את עצמו שהרצון שלו יהיה דווקא באופן כזה, וכיון שהעיקר בחוקים הוא רצון ה' (ולא הקירוב שהאדם רוצה להתקרב), פועלים החוקים אצל האדם יראה וביטול{{הערה|ובדומה לזה נאמר ב[[שופר]] "כי חוק לישראל הוא" כי השופר מפיל יראה וחרדה על האדם. ראו אור התורה ואתחנן תב. דרושים לפסח תשסב.}}. ===פעולתם=== קיום המצוות באופן של חוקים דווקא - פועל באדם מידה כנגד מידה, שהחיבור עם מצווה המצווה נפעל אצלו באופן של [[חקיקה]] ב[[פנימיות הלב]]{{הערה|ספר הליקוטים ערך 'חקיקה' סעיף ה', ערך מצוות עמוד א'פז. ערך 'חק' סעיף ג' בסופו.}}, וכן ממשיכים המשכה עצמית מ[[אותיות החקיקה]]{{הערה|ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך חק עמוד תתצו.}}. בנוסף מבאר הרבי{{הערה|במאמר [[כי ישאלך בנך תשל"ח]].}} שמלבד זאת שהחוקים הם ציווי הקב"ה שלמעלה מהאדם, יש בהם גם תוכן מצד עצמם, שהאדם יכיר שהוא שפל לגבי הקב"ה, והם יפעלו בו ביטול. קיום המצוות באופן זה שייך למדריגה של [[סובב כל עלמין]] שלמעלה משייכות לנבראים, אבל מכל מקום העלומות תופסים מקום לגביו{{הערה|ולפי ביאור זה, קיום המצוות באופן של חוקים אינו האופן הנעלה ביותר, כיון שהוא קשור עם ביטול מציאות האדם, ודווקא אופן הקיום של עדות שהם רק ציווי הקב"ה ולא מוגבל בשום הגבלות, אפילו לא בהגבלות - של ביטול האדם, מתקשר האדם עם עצמות אין סוף.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף