עריכת הדף "התייסדות תורת החסידות" (פסקה)

==הבעל שם טוב==
בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'.

סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה.

בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח"י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ"ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים "חסידים", להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהווה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ"ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים "קשר" עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים "ווערטלאך", והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו.

בשנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו "אימתי קאתי מר"? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב"ד]]: "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא.

בשנת [[תק"כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש.