עריכת הדף "דרך חיים" (פסקה)

==אודות הספר==
הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי [[פריקת עול]]. היו חסידים שהספר פעל אצלם [[מרירות]] ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] היה מלמד בכפר, ועימו היה רק הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אסר עליו ללמוד בו, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.}}. ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב]] אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' [[מיכאל בלינר]] ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו{{הערה|"ר' מענדל" שם.}}. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד{{הערה|כפר חב"ד, גליון 495.}}.

גם החסיד ר' [[יעקב זכריה מסקליק|יעקב זכריה מסקאליק]] כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "[[דרך חיים]]" ופורץ בבכי.

[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו, אדמו"ר הרש"ב, ב[[יחידות]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
כדי להתיר את הסבך של לבושי הנפש [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]], לדעת חסרונות ומעלות עצמו, צריכים ללמוד את "דרך החיים" של הסבא, וללמוד במתינות . .
לדעת מה הם לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה - יכולים מהרבה מקומות במאמרי חסידות. אך לדעת כיצד על מחשבה, דיבור ומעשה להיות, את מעלותיהם וחסרונותיהם וכיצד לתקן את החסרונות - לשם כך מוכרחים ללמוד את "דרך החיים".

כל סוגי המציאות של מחשבה, דיבור ומעשה, על פעולותיהם, אחד על השני - הן לטוב והן לרע - הסביר שם הסבא.

בהשקפה ראשונה נדמה שהסבא מאריך בלשונו, אך כשלומדים בעיון הראוי, רואים שכל מלה מבהירה את הענין שהוא עוסק בו בבהירות ובדייקנות
|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג', ע' תפו}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: "[[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת ה[[מוח]], והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת ה[[לב]]. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]] ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את [[סידור עם דא"ח|הסידור]] עם [[אמרי בינה]]"{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}. כמו כן אמר: "לעבודה זקוקים לענין ה[[מרירות]], שיכולים להגיע לכך על ידי לימוד "דרך חיים" של הרבי האמצעי. כך שמעתי ביחידות מאבי, אך אין זה ענין של יחידות פרטית, אלא שייך לכל אחד ואחד"{{הערה|ספר השיחות תש"ב ע' 89 [בתרגום ללה"ק - ע' פא].}}.

אחד התאונן בפני [[הרבי]] שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2996.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}

===הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר===
[[הרבי]] המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ב, עמ' 632. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תשפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7429.htm כרך יט, אגרת ז'תכט].}}.

כאשר ראה [[אדמו"ר הרש"ב]] את בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], בליל [[שביעי של פסח]] ועל שולחנו הספר דרך חיים, כחלק ממנהגו ללמוד בכל יום מהספר קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] - התבטא: {{ציטוטון|למרות שה"ודבר בעתו מה טוב" החסידי כולל כל מאמרי עבודה, ובראשם "[[אגרת התשובה]]" ו"דרך חיים", אף על פי כן ישנם זמנים שצריכים לעורר בהם יותר את קו ה[[שמחה]], ובפרט בשביעי של פסח שהוא מקור השמחה}}{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 53 [בתרגום ללה"ק - ע' נח].}}.

כמו כן, במקרים מסויימים, הורה הרבי על לימוד הספר כחלק מתיקוני תשובה וכפרה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2248.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רמח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2574.htm ב'תקעד] (שם מורה ללמוד י"א פרקים בעל פה).}}. לבחורי ישיבה שלא [[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]] כראוי, כתב הרבי אגרת חריפה על חומרת הענין של [[פריקת עול]], וציין: {{ציטוטון|קשה להאריך בדבר המבהיל כל כך, ובפרט שכבר נתבאר ענין הפריקת עול בספר דרך חיים בתחלתו, אשר כל השומע (וכידוע דיוק [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] {{מונחון|'''דער''' הערין|לקלוט, להפנים}}) האמור שם, תסמרנה שערות ראשו}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4976.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יד, אגרת ד'תתקעו].}}.