עריכת הדף "גרמניה" (פסקה)

==הרבי בגרמניה==
[[קובץ:הרבי ברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]
בחודש [[חשון]] [[תרפ"ח]] עזב [[הרבי]] את גבולות ברית המועצות, והצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה ב[[ריגא]] ושימש כמזכירו האישי. מאוחר יותר, בחודש [[טבת]] עבר לברלין בירת גרמניה. שם נרשם על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ללימודים אקדמיים סדירים באוניברסיטת הומבולט.

לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ט]], חודשים אחדים לאחר חתונת הרבי עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו]] חזר הרבי יחד עם הרבנית והתגוררו בברלין. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[י"ב טבת]] [[תרצ"ג]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לברלין עקב סיבות רפואיות, שם שהה במשך למעלה מחודשיים בבית הבראה.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] תרצ"ג.

בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ה, סיפר הרבי אודות אותם ימים בגרמניה: "כאשר העסק בגמילות חסדים אינו ע"פ התורה אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו'. וכפי שראו אלו שהיו בגרמני' - גם אָנוכי, כאשר נזדמן לי לשהות שם תקופה מסוימת - שהיו כמה וכמה אגודות של "צער בעלי חיים" אשר לא יכלו לסבול שמצערים חתול או כלב על ידי זה שלא נותנים להם את מזונם בעתו ובזמנו, ועשו את כל התלוי בהם להעמיד לדין את אלו שאינם נוהגים כראוי עם החתול או הכלב, לקחת מהם את הבע"ח שברשותם ולדאוג להם מכספי הממשלה, וביחד עם זה באותה שעה התנהגו עם '''בני אדם''' באופן '''הפכי''' לגמרי - '''להמיתם במיתות משונות''', רחמנא ליצלן, ולא עוד אלא שעשו זאת באופן של '''עסק''', לא רק בהיותם במשרד, במשטרה וכיו"ב, אלא במשך כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות למי שאינו משתייך למפלגה שלהם, ועאכו"כ אם הוא יהודי... בזה הי' כל מעיינם במשך כל היום כולו. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהיה בנוי ומיוסד על שכל אנושי (שאז אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו' עד להנהגה באופן האמור רחמנא ליצלן), כי אם ע"פ '''התורה''', "העוסק בתורה ובגמ"ח", שאז בטוחים שגם העסק בגמ"ח יהיה באופן המתאים - גמילות חסדים '''לאמיתתה'''". {{הערה| התוועדויות תשמ"ה, ח"ב, עמ' 860.}}.