עריכת הדף "ברכת שהחיינו" (פסקה)

==ניקוד המילה לזמן==
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיעה המילה לִזְּמַן כשהאות 'ל' מנוקדת בחיריק. הרבי התייחס לכך בשתיים מאגרותיו: באחת כתב הרבי שכך נוהגים החסידים ו"וכמדומה '''ברור'''" ששמע את [[הרבי הריי"ץ]] אומר כך. בהמשך האגרת מציע הרבי אפשרות להסבר דקדוקי לניקוד זה, כדלהלן:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] אודות אמירת לזמן בחיריק, הנה כן נוהגים כל [[אנ"ש]], וכמדומה '''ברור''' שכן שמעתי אומר [[אדמו"ר הריי"ץ|כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע]], ושאלתי היתה אם ידוע לכהדר"ג [לכבוד הדרת גאונו] איזה מקור או מסורה בזה. ומה שמקשים מכללי הדקדוק וכותבם ג"כ [גם כן] במכתבו, הנה בד"א [בדרך אפשר] שצריך להיות בפת"ח כשמקצר הה"א הידיעה, אבל אם תיבת זמן היא מלכתחילה בלא [[האות ה"א|ה"א]] הידיעה הרי [[האות למ"ד|הלמ"ד]] יכול להיות בחיריק גם ע"פ [על פי] דקדוק, אלא שבכ"ז [שבכל זאת], הנני מחפש מקור על זה אף שלע"ע [שלעת עתה] לא מצאתיו}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט עמ' צ"ג, אגרת ב'תשו}}.

באגרת נוספת כותב הרבי לגבי ניקוד זה: {{ציטוטון|הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מ[[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שו"ע]]}}{{הערה|במ"ש בנוסח ברכת שהחיינו שהובא בהגדה הוצאת קה"ת לאמר לזמן, הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע. [[אגרות קודש]] חלק ח עמ' שלג, אגרת ב'תקפח}}.