עריכת הדף "ארון קודש" (פסקה)

===השתלשלות ארון הקודש===
בתחילה, מימי משה רבינו ואילך, היו מניחים את ספרי התורה ב"תיבה". התיבה, הייתה ארגז עץ שהיה נייד יחסית לארון של ימינו, אותה בתעניות היו מוציאים לרשות הרבים וכדומה לקריאת התורה. התיבה לא הייתה מוצבת באופן קבוע בתוך אולם התפילה שבבית הכנסת אלא הייתה מונחת בחדר צדדי ורק ל[[קריאת התורה]] היו מכניסים אותה פנימה. אופן נוסף לאכסון הספר תורה היה ב"תיק" שהיה כעין גליל גדול עם מכסה. התיק היה נייד יותר מן התיבה ובחלק מהקהילות השימוש בו היה נפוץ יותר.

בתקופות מאוחרות יותר, בנו ארון עץ קבוע ב"כותל המזרח" של בית הכנסת ל"ארון קודש". בתקופות אחרות, ארון הקודש היה ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר המזרח, בה היו מניחים את ספרי התורה.

בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}.

במשך ההסטוריה נהגו בבתי הכנסת של קהילות עדות המזרח והספרדים שארון הקודש הוא כ"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. סדר הישיבה בבית הכנסת אינו לכיוון ההיכל אלא לכיוון בימת הקריאה העומדת במרכז בית הכנסת בה ממקום גם ה[[חזן]].

בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם ה[[חזן]], וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה.