עריכת הדף "אכילת מצה" (פסקה)

==קיום המצוה בזמן הגלות==
בזמן הגלות שאין בידינו להקריב [[קרבן פסח]] ישנה מחלוקת בגמרא אם המצווה היא מהתורה, אמנם להלכה נקטה הגמרא את דברי רבא שחיובה מהתורה אף בזמן הגלות:
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=אמר רבא מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן. ומאי שנא מרור דכתיב (במדבר ט-יא) "על מצות ומרורים" - בזמן דאיכא פסח יש מרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור, מצה נמי הא כתיב "על מצות ומרורים"? מצה מיהדר הדר ביה קרא (שמות יב-יח) "בערב תאכלו מצות". ורב אחא בר יעקב אמר אחד זה ואחד זה דרבנן . . תניא כוותיה דרבא (דברים טז-ח) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות . . יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר "על מצות ומרורים יאכלוהו" אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים מנין, תלמוד לומר: "בערב תאכלו מצות" הכתוב קבעו חובה.|מקור=פסחים קכ, א}}
כלומר התורה מדגישה שעל אף שהן על מצה והן על מרור נאמר הפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" בנוגע למצה שבה התורה והדגישה "בערב תאכלו מצות" שאף כשאין [[קרבן פסח]] יש חיוב לאכול מצה. 

אמנם בשאר ימי [[חג הפסח]] על אף איסור אכילת חמץ אין חובה לאכול מצה דווקא, כדרשת חז"ל המובא לעיל "מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות".

====הנשים במצווה====
[[קובץ:מצה.jpg|שמאל|ממוזער|מצה]]
ומצווה זו על אף היותה [[מצוות עשה]] [[מצוות עשה שהזמן גרמא|שהזמן גרמא]] שנשים פטורות מהם במצווה זו חייבים בה הן האנשים והן הנשים לפי שהתורה מקישה את איסור אכילת חמץ למצוות אכילת מצה בפסוק:"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת" ודרשו חז"ל{{הערה|פסחים מג, ב. צא, ב.}}: "כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נשים הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה".

סברה נוספת כותבים התוספות{{הערה|מגילה ד, א דיבור המתחיל: שאף הן.}} לחייב נשים במצוות מצה, שהם גם היו תחת גזירותיו של [[פרעה]] שסברה זו היא הסברה לחיובם במצוות ה[[פורים]]. אולם מבארים שחיוב מסברה זו היא רק מדרבנן וחיובם במצה הוא מהתורה או שמסברה זו לבד לא היינו למדים לפי שישנו לימוד [[גזירה שווה]] מ[[חג הסוכות]] לחג הפסח והיינו פוטרים אותם מלימוד זה (שנשים פטורות במצוות סוכה) ולכן צריך לימוד מיוחד לחיוב הנשים במצוות מצה.

====חידושה====
לכאורה, ישנו חיוב בכל יום טוב לאכול פת, ואם כן בפסח שהתורה אסרה לאכול פת חמץ - ממילא חל חיוב לאכול מצה, ולכן נשאלת השאלה מהו החידוש במצווה זו.

ה[[ר"ן]] ביאר{{הערה|פרק הישן}} שמצוותה בלחם עוני דווקא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ביאר שחיוב אכילת פת ביום טוב הוא מדרבנן, ובליל פסח לכולי עלמא מדרבנן, ואם כן חידשה התורה חיוב אכילת פת בליל הפסח (וליל ראשון של סוכות נלמד מפסח).{{הערה|1=ראה בזה בהערת הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25074&st=&pgnum=508 הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים], ובמצויין שם.}}