עריכת הדף "איתא במדרש תילים" (פסקה)

==תוכן המאמר==
המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[תהלים]], מכונה גם 'מדרש שוחר טוב') על הפסוק {{ציטוטון|מרכאות=כן|כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה{{הערה|1=תהלים א', ב'}}}}. מאמר רבי אליעזר: 
{{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}}}}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]?

התשובה בקיצור: למצוות ה[[תפלין]] ישנה מעלה על לימוד ה[[תורה]]. לימוד ה[[תורה]] ממשיך רק את [[בחינה|בחינת]] [[מוחין ומידות|מוחין במידות]], מה-שאין כן [[הנחת תפילין]] - שממשיך את בחינת "[[מוחין|מוחין בעצם]]". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל [[בר מצווה]] ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "[[מוחין דגדלות]]" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "[[מוחין|מוחין בעצם]]"{{הערה|1=אות ג'}}.

===הדיוק בחזרת המאמר===
כשלמד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו '''או''' מה מידך יקח"{{הערה|[[איוב]] ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים ב[[חומש שמות|מדרש שמות רבה]] פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא ([[מסכת ברכות]] ו', א'): "ומי כעמך ישראל" ואילו ב[[מאמר]] מופיע"ומי כעמך 'כ'ישראל", וב[[תהלים]] (כ"ה, ו') "זכור רחמיך '[[הוי"ה (שם)|הוי]]' וחסדיך" וב[[מאמר]] - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.}} משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"{{הערה|הערת הרבי על המקום}}.