עריכת הדף "אהרן רוזנפלד" (פסקה)

==קשריו עם חב"ד==
בשיעוריו הזכיר לעיתים את דברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|ראו לדוגמה אצל הרב יחיאל יהודה ברנשטיין, '''ארחות אהרן''',  מכון מטה אהרן, ירושלים תשס"ו עמ' שנח אודות הדיוק בדברי פירוש [[רש"י]] על התורה, כשלאחר מניית פרשני רש"י מזכיר את הרבי בכך שמדיוקיו ברש"י הוציאו ספרים רבים.}}. 

===חותם על הפסק דין===
במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו [[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר [[הסתלקות]]ו.

בהזדמנות אחרת החתים את האדמו"ר הרב [[יצחק ליפש]] מצפת. הוא מספר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}: אף אז היה הוא ידוע כאוהד חב"ד. אך בפגישתי עמו חיזק עובדה זו וסיפר כי הוא עצמו מפיץ חסידות בסתר... אדמו"ר זה גם ידוע בלמדנותו העצומה, עובדה אשר בזכותה בעיקר נבחר להיות האדמו"ר של חסידות פינסק קארלין.

"התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל [[הרבי]], הוא דבר שאין לו אך ורע בכל מקום אחר. הוא סיפר כי הסתובב ופגש רבנים ותלמידי חכמים מכל שלושת הדורות האחרונים, ומעולם לא נפגש בדמות כמו זו של הרבי.

"שנית: 'יכוף כל ישראל': הוא אמר כי לדעתו מתבטא הדבר ביחסו של הרבי לכל יהודי בפרטות. הרבי מתעניין תמיד לדעת בדיוק כמה יהודים הניחו [[תפילין]], ושואל אם הייתה אפשרות להביא עוד ילד אחד להשתתף ב[[תהלוכה]]. רואים בבירור את יחסו של הרבי לכל ילד קטן, ול'כל ישראל' כפשוטו.

שלישית: אי אפשר להתעלם מרבבות המופתים ב[[אגרות קודש]], דבר הקובע ברכה לעצמו.

"אלא, שלאחרי כל זאת שאל אותנו כיצד אפשר כיום לאחר ג' תמוז, לחתום על פסק דין ברור כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]? לא מדובר פה ב'ווארט' נחמד או ב[[התוועדות]] חסידית, אלא בפסק דין שיש לו תוקף הלכתי, וכיצד זה אפשר לקבוע בוודאות כי הרבי הוא מלך המשיח? אולי זה רבי שמעון בר יוחאי? או צדיק מדור אחר?

"כתשובה לשאלה זו, הראיתי לו את דברי הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218&hilite= פרשת ויגש עמוד 206 הערה 6]}}, הוא קרא את הדברים בעיון, וראה כי מדובר בציטוטים הלכתיים. "אכן", אמר לנו, "על זה אפשר לבסס פסק הלכתי, על ה[[רמב"ם]] והירושלמי המצוטטים פה", ובאומרו זאת הודיע על הסכמתו לחתום. אלא שעם כל זאת לא רצה לחתום באותו יום. הוא הסביר לנו כי בגלל פצע שיש לו, לא טבל ב[[מקווה]] באותו יום, וביקש מאתנו לחזור למחרת.

"למחרת הוא אכן טבל ב[[מקווה]], וכשהגענו לבש סירטוק ו[[גארטל]], וחתם בהתרגשות רבה על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|הפסק דין]]".