עריכת הדף "
אגרת התשובה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יחס הרבי לאגרת== הרבי התבטא ביחס לעצמו "{{מונחון|קאך איך זיך|הנני לוהט}} בלימוד אגרת התשובה לרבינו הזקן"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד צט, במכתב לסופר אליעזר שטיינמן בה מבקש ממנו הרבי שיקדיש מאמר לנושא זה.}}. התעוררות מיוחדת זו ביחס לאגרת, החלה בשנת [[תשכ"ח]], לאחר הניצחון הניסי ב[[מלחמת ששת הימים]] וההתעוררות הרוחנית הגדולה שהייתה אז אצל בני ישראל בכל העולם, וכן בשל העובדה שבסדרת השיעורים על התניא שמסר הרב [[יוסף ויינברג]] ברדיו וזכו לעידודו וסיועו הנמרץ של הרבי – הגיעו באותה תקופה ללימוד פרקי אגרת התשובה. לאורך השנה הקדיש הרבי ביאורים לנושא התשובה, וב[[התוועדות]] של [[כ"ף מנחם אב]] ביאר בהרחבה את הלשון בפרק א' של האגרת: "והנה מצוות התשובה מן התורה". ===הדפסה והפצה=== בשלהי חודש אלול של אותה שנה ביקש הרבי שידפיסו את האגרת בפני עצמה במהדורה רגילה ובמהדורת כיס כדי להקל על הרוצים ללמוד, כאשר הרבי בעצמו הקדיש את הדפסת החוברת לזכרון אמו [[הרבנית חנה]]{{הערה|החוברת הראשונה הגיע מבית הדפוס בכ"ו אלול, והרבי מסר אותה באמצעות המזכיר הרב חודוקוב לציבור על מנת שילמדו בה לפחות מספר שורות עוד באותו ערב, כשאחד מהאורחים מכפר חב"ד יהיה זה שיפתח את הלימוד, ואף צירף ארבעה בקבוקי משקה (חלקם פתוחים) לחלק בשעת הלימוד למשתתפים.}}, ומאז החל הרבי לצאת לתפילות בציבור עם חוברת זו (במקום ספר התניא בכריכה האפורה שהחזיק עד אז יחד עם הסידור), והיה מעיין בה מעת לעת בזמן התפילה. הרבי אף ביקש שיתרגמו את האגרת לשפות נוספות, שייסדו שיעורים חדשים שיעסקו בה{{הערה|ראו לדוגמה תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 260.}}, וינהלו תעמולה בקהלים רחבים שילמדו אותה{{הערה|ימי תמימים חלק ד' עמוד 121.}}. כך לדוגמה הודפסה האגרת בחוברת בפני עצמה על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], תורגמה לאיטלקית ביוזמת השליח הרב [[גרשון מענדל גרליק]], ועוד. ===לימוד האגרת=== פעמים רבות המליץ הרבי להתחיל את הלימוד בספר התניא דווקא מהחלק של אגרת התשובה, ורק לאחריה ללמוד את [[שער היחוד והאמונה]] ואת [[ליקוטי אמרים]] (אלא אם כן מדובר על אדם שעסוק בהשכלה וחקירות, שאז יש להתחיל ללמוד איתו משער היחוד והאמונה){{הערה|אגרות קודש חלק י"ז עמוד קז, עמוד מו, ועמוד שעב.}}. היו גם הוראות פרטיות מהרבי לחתנים שילמדו את אגרת התשובה ביום חתונתם{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ו עמוד פז.}}. החל מ[[שבת שובה]] [[תשכ"ט]], החל הרבי לבאר את אגרת התשובה באופן שיטתי פרק אחרי פרק, דבר יוצא דופן שלא מצאנו דוגמתו באף חלק אחר בתורה אותו ביאר הרבי באופן יסודי מסודר ורציף. במחזור הראשון של הביאורים ביאר הרבי ברצף בכל התוועדות 2 פרקים, כאשר המחזור הראשון הסתיים בשבת בראשית. המחזור השני החל בהתוועדות י"ט כסלו, בה ערך הדרן על מסכת יומא, והמחזור נמשך למעלה משנה וחצי, והסתיים ב[[שבת חזון]] בחודש מנחם אב תש"ל. העיסוק השיטתי של הרבי באגרת התשובה באותה שנה, בא לידי ביטוי גם בתיאור תולדות רבותינו נשיאינו ב[[שלשלת היחס]], בה נכתב אודות הרבי "תשכ"ט – מתחיל לבאר אגרת התשובה לאדמו"ר הזקן, וממשיך בזה בשנת תש"ל".
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף