עריכת הדף "אגאדיר" (פסקה)

==הקמת הישיבה===
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. שליח הרבי ל[[קזבלנקה]] הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם שליח הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]]. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:

{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.

חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.

כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.

===ראש הישיבה הרב עזריאל חייקין===

בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב [[עזריאל חייקין]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.

בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. 

===מקווה מהודר===
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.

הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה: "לפלא ותמיהה הדבר במאוד וביותר, כי אם בעיר ואם בישראל אין מקוה... ומה שכותב שקשה לעשות שם מקוה, הנה תמהני, איך אפשר לכתוב כזה, כיון שידוע שהתורה היא נצחית ולא רק בכל זמן אלא גם בכל מקום, ובמילא גם בני ישראל באגדיר מחוייבים בכל מצוותיה, וידוע שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, אם כן הרי פשוט שיש לעשות שם מקווה, ואין הדבר תלוי אלא באדם בר פועל שירצה לעשות בזה".
לבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת, ותולדות חב"ד במרוקו ע' 182-183}}.

===בית רבקה===
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. 
בתחילת שנת תשי"ז כתב הרב חייקין לרבי על אפשרות להקים כיתות לימוד לתלמידות שילמדו כל היום, ולא רק שיעורי ערב, והרבי השיב בחיוב והוסיף שגם אם בתחילה יהיו קשיים הרי צריך לעשות זאת.
הרב חייקין ורעייתו שרה הקימו בית רבקה עם 5 כיתות לבנות מקומיות וללא פנימיה. במקביל גב' חייקין אירגנה פעילות ושיעורי תורה לתלמידות שלא למדו בחב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 185}}.