עריכת הדף "אברהם יצחק קוק" (פסקה)

===עם אדמו"ר הריי"צ===
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}. 

לקראת י"ב תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}. 

במנ"א תרפ"ח כתב הרב קוק איגרת לאדמו"ר הריי"צ, ובה כותב הרב קוק, בין היתר:
"שלום וברכה מקוׁדֶש לכבוד הרה"צ הנִקדש ונערץ באלפי ישראל, רב פעלים, וגדֹל דעה, באוֹר ד' וקדושת אמונת אׂמֶן{{הערה|ע"פ ישעיה כה, א. רש"י שם: אמונה נאמנת.}}, כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שליט"א שניאורסאן. לשמחת ליבי הגיעני מכתב קדשו, אשר ממנו ראיתי כי נכונה היא השמועה שכ"ק גם אחרי אשר עזב את {{מונחון|המדינה ההיא|ברית המועצות - רוסיה}}, איננו מסיח את דעתו הקדושה מלדאוג לשה פזורה, אחינו היקרים, היושבים שם בין עקרבים, וכל ישעו וחפצו הוא לחזקם ולאמצם בקדושת דת מורשה לקשרם בקשר של קיימא לעַד עם אלֹקֵי אָמֵן{{הערה|ע"פ ישעי' סה, טז. פירוש: אלוקי אמת [מצודות שם].}}, צור ישראל ברוך הוא, בשמירת היהדות בטהרתה. ואני הנני חושב לי לאושר רב להיות נִטפל לעושה מצוה רבה כללית כזאת, לעזור על ידי כתה"ק בפעולותיו הגדולות והקדושות"{{הערה|אוצרות הראי"ה, חלק ו, עמ' 343. ראו שם המשך האיגרת.}}.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להיפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההיכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו. ושם פרטים נוספים על הפגישה.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה.

עם בואו<ref>ראה על דבר פרשי' זו במקומו בס' [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסע הרבי בארץ הקודש]].</ref> של אדמו"ר הריי"צ לירושלים, פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתו המיועדת של הרבי עם הרב קוק{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כשהסיבה לכך שאדמו"ר הריי"צ נפגש עימו הינה מכיוון שבראש מעייניו עומדת הצלת יהדות רוסי', ולשם כך נפגש הוא אף עם אנשים רשעים [דבר הנכון לכשלעצמו]. כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד חילול ה' וביזוי כבוד התורה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי, הר' [[שמריהו גוראריה]], וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - ניתן לראות את ההכחשה באתר עיתונות יהודית היסטורית, "הארץ", ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}, תוך שמודיעים שאין להאמין למודעות המתפרסמות ללא שמות החותמים המדויקים.

לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א". האגרת עצמה מודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|חלק ב, ע' רי.}} מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב אדמו"ר הריי"צ גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

ידוע שהרב קוק סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

בקיץ של שנת [[תרצ"ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}.

מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה ע'469-470.}}, מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."

באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.{{הערה|(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.}} לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"...{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}}

הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.