עריכת הדף "חב"דפדיה:לשון" (פסקה)

===שימוש נכון בשי"ן מחברת===
יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט:

* {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה רבקה.
* {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ '''שרבקה הגיעה '''אליה'''.

פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל:

* {{X}} '''אל תכתבו''': הספר '''אותו''' סיים לכתוב שמעון. האנציקלופדיה '''שאותה''' כולם יכולים לערוך.
* {{V}} '''כתבו''': הספר '''ש'''שמעון סיים לכתוב. האנציקלופדיה '''ש'''כולם יכולים לערוך.

פעמים רבות מחליפים שי"ן בווי"ו במילות קישור מסוימות: אך בכתיבה תקנית, יש להקפיד לכתוב "מאחר ש־" ולא "מאחר ו־".{{הערה|1=עברית כהלכה סע' 265.}} יוצאת דופן היא המילה "הואיל", שאחריה באה האות ו' דווקא:

{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#F0F0F0"
! כתבו כך || ולא כך
|-
| כמעט ש־ || כמעט ו־
|-
| יש ש־ || יש ו־
|-
| אפשר ש־ || אפשר ו־
|-
| מאחר ש־ || מאחר ו־
|-
| ייתכן ש־ || ייתכן ו־
|-
| במידה ש־ {{גודל|1|(ר' הערה בהמשך)}} || במידה ו־
|}

אבל:

{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#F0F0F0"
! כתבו כך || ולא כך || הערה
|-
| הואיל ו־ || הואיל ש־ || במובן של "מכיוון ש־"
|-
| עוד מעט ו־ || עוד מעט ש־ || במובן של "כמעט ש־"
|}

הביטויים '''היות ש־''' ו'''היות ו־''' – שניהם תקינים לשונית, אך לשם האחידות הכתיב המועדף בחב"דפדיה הוא '''היות ש־'''.

שי"ן הזיקה אינה תחליף לוי"ו החיבור. משפטי זיקה בעברית מציינים עובדה קיימת הקודמת למתואר במשפט.{{הערה|1=החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.3 ב'.}} דוגמאות:
* {{X}} '''שגוי''': נתתי את המתנה לאמי, '''ש'''שמחה בה מאד.
* {{V}} '''נכון''': נתתי את המתנה לאמי '''והיא''' שמחה בה מאוד.

====במידה====
הצירופים '''במידה ו־''' ו'''במידה ש־''' כצירופים הפותחים משפט תנאי אינם תקניים. יש להחליף אותם במילה הפשוטה "אם".

נכון לכתוב '''במידה ו־''' ו'''במידה ש־''' כאשר באמת מדובר ב'''מידה''' של דבר־מה.{{הערה|1=יד הלשון, הערך "במדה ו"; עברית כהלכה סע' 231; החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 4.1.3 ו'.|שם=במידה}}
משפטים תקניים:
* "הרופאים ממליצים לאכול במידה ולהתעמל כל בוקר."
* "במידה שהאדם מודד - בה מודדים לו" (סוטה, פ"א, משנה ז')
* "הילדה אינה אוכלת במידה שמתאימה לגילהּ"
* "במידה שחיינו הפנימיים הבאים לידי גילוי בלשון חשובים יותר, כן אנו מוסיפים יותר לאוצר הלאומי הבלתי נראה." (רחל כצנלסון-שזר)