עריכת הדף "התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל" (פסקה)

==כולל חב"ד==
{{ערך מורחב|כולל חב"ד בארץ הקודש}}
מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק.

כך היה בימי [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות ארץ הקודש שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.

אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שבארץ הקודש - בשנת [[תקס"ה]], וכן במשך תקופת אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבארץ הקודש בימים ההם.

גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה.

שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק [[חברון]] ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.

עד לשנת [[תרמ"ח]] מרכז כולל חב"ד היה ב[[חברון]] ואף באסיפות הכולל היו משתתפים רק תושבי חברון, רק לעיתים רחוקות השתתפו גם נציגים מ[[ירושלים]].

החל משנת [[תרמ"ח]] עבר המרכז של הכולל ל[[ירושלים]], תושבי הקהילה החבדי"ת אף ניסו לפרוק מעליהם לגמרי את נציגי כולל חב"ד בחברון והכריזו שהם הממונים על הכולל ויש לשלוח להם את הכסף.

בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב"ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב"ד בירושלים:
{{ציטוט|תוכן=את קול הקורא קול ענות שמעתי וראיתי, את אשר השמיעו איזה אנשים מבאי הארץ בשנים אלו, המכנים א"ע בשם ראשי כולל חב"ד.. להפר דעת קדו"ע ופקודתו אשר ביד הרד"ת יריצו נדבותים לקודש.. שישלחו המנדבים בעם כסף תרומתם לידם, להשתרר בחזקה על צאן קדשים, ואנחנו יושבי עמק הבכא עמק חברון כארבע מאות נפשות נבקש לחמינו מידם.}}

בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס"ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון:
{{ציטוט|תוכן=בשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו.. והנה עה"ק חברון ת"ו אשר עד לפני איזה שנים הייתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת"ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח"ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי"ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה..
ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון.

וזה א' מהדברים אשר חשבתי, ותקותי אי"ה שיבוא לידי פועל במשך הזמן, להחזיק את הישיבה של חברון ולגדלה, למען תת היכולת לאברכי כוללינו להיות בחברון לעסוק בתורה ועבודה תמימה. וכבר החלטנו בשנה דאשתקד לייסד חברה מיוחדת אשר תקרא בשם חברונים, לדאוג לטובת חברון להרימה בעזרתו ית' בשביל הכוונה הטובה הנ"ל, אך מפני השערורית דהאי שתא לא בא הדבר עדיין לפועל. וה' החפץ בהגדלת וחיזוק התורה והיראה יהי' בעזרינו אי"ה, ונבוא אי"ה אל אמיתית כוונתינו}}

===הסכמים עם כוללים אחרים===
*ב[[י"ט תמוז]] [[תרכ"ח]] נחתם הסכם ראשון בין כולל חב"ד לכולל אשכנז אודות שיתוף פעולה ביניהם{{הערה|נוסח ההסכם {{ציטוטון|בעז"ה מודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב"ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת"ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ"ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב"י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה"ק ירושלם תובב"א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ"ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ"ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו"ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו"ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ"ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ"ל אשר בעד ארץ הקדושה ת"ו! הן מאשר יתנו על סת"ם א"י ע"ש רמבעה"נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ"ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ"ל, לא על ידי שליח ולא על ידי מכתב, לא מעה"ק ולא מחו"ל כלל וכלל, ועלינו להזהיר לשלוחינו [הס]ובבים במדי' סיבירי' לבל להכנס כלל להערים הנ"ל, כי אין להם דבר שמה, אחרי כי גם נדבות חדשות לא יוכלו לגבות בעדינו. ואם יעשו מי ומי מהם איזה פעולה וישיגו איזה כסף מהערים הנ"ל מוכרחים להשיב את הכסף ההוא ליד ממוני כולל רייסין הנ"ל. [וכ]משפט חמשת הערים הנ"ל כן משפט העיר סמאלענסק וכל ערי מחוזה אשר במדינות ראסיי', אשר רק לכולל רייסין ולא לזולתם שייכות הכנסות [..] לעולם [ומלבד] הערים הנ"ל יד בני כולל רייסין שוה בהכנסות שארי ערי סיבירי' וראסיי' וקאוקאז עם אחיהם כל כוללות הפרושים בלי שום הפרש כלל, כי היתרון שהיה להם גם בהכנסות הנ"ל ע"פ הפשרות הקודמות בטל, ובנסוע שליח מכולל רייסין לעריהם הנ"ל דרך ערי מדינות ראסיי' וסיבירי' לא יגע בשום קופה שבעד א"י ולא יבקש שום נדבה בעד כולל רייסין הנ"ל מכל המדינות השייכות לכל הכוללים יחד, ואם יקח איזה נדבה בעד כולל רייסין מהמדינות ההם, מחוייבים ממוני כולל רייסין להשיב הכסף מיד בבואו, לקופת כל הכוללות. ומכאן מודעה רבה לאחינו יושבי חמשת הערים הנ"ל בסיבירי' אשר לכולל רייסין יחשבו, אשר לא יקבלו שום שליח ושום מכתב משום כולל אחר זולת מכולל רייסין ולא מכל הכוללים יחד, לא מתוככי אה"ק ולא מאיזה עיר ומדינה שבחו"ל, ורק השליח או המכתב אשר יקבלו מיד ממוני כולל רייסין הפרושים דפעה"ק ירושלם ת"ו אליו ישמעון. ולהם לדעת [כי] הכנסות הערים והכפרים סביבותיהם שייכות לכל הכוללים ביחד, ובשלחם כסף אחיהם משארי הערים והכפרים ההם יודיעו ברור במכתבם [למ]מוני כולל רייסין, והם ימסרו הכסף ההוא לקופת כל הכוללות. כן אם בעד חברה בקו"ח וכדומה ישלחו איזה כסף, יודיעו ג"כ במכתבם [כי] הכסף אשר לבקו"ח שותפים בו כל הכוללים (כי כן גם הבא משקלאב ומאהליב בעד בקו"ח מביאים ממוני כולל רייסין את הכסף לקופת בקו"ח מכל הכוללים). ואין יושבי חמשת הערים הנ"ל לשלוח את כספיהם דרך מאהליב ושקלאוו על ידי גזברי כולל רייסין הפרושים דשם, רק [..] לברר אם יש שם איזה כסף [השייך] לכל הכוללים כנ"ל!
ומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ"ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ"ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב"א. כל הנ"ל נעשה ונגמר מכולנו הח"מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח"מ יום ה' י"ט תמוז שנת תרכ"ח ל' פה ירושלם תובב"א}}}}
*בשנת [[תרל"ב]] נחתם הסכם עם שאר הכוללים בארץ הקודש{{הערה|נוסח תחילת ההסכם{{ציטוטון|בשם ה' המברך את עמו בשלום
בהתאם יחד ראשי ומנהלי כוללות הפרושים מכל המחוזות וכולל חסידים וואלין אשר בירושלם צפת וטברי' עם ראשי ומנהלי כולל חב"ד הי"ו להתאחד יחד כל הכוללות הנ"ל עם כו' חב"ד בהכנסות מדינות ראסיי וסעביריא למען לא יתפרדו עוד בבקשת נדבות מאחינו יושבי המדינות הנ"ל, ולמען הסר חיה"ש הצומח מזה, ולמען אהבת השלום, חפץ ה' הצליח בידינו להתאחד יחד באחדות גמורה בלי שום פירוד כלל וכלל.
ואלו הם הפרטים אשר על פיהם נגמר דבר השלו' והפרטים הללו לא יזוזו ממקומם ויהי' עומדים וקיימים עד כי יבא שילה.}}}}
*בשנת [[תרס"ו]] התבטלו ההסכמים בעקבות כך שקהילת חב"ד לא קיבלה את הכסף הראוי לה, במכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]] הם כותבים:{{ציטוטון|עד שנת תרס"ו הי' חב"ד משותף עם ועה"כ בירושלם על פי הפשר שנעשה מכבר והי' הסדר כך מהכנסת ערי ראשיי וסיבביר [מלבד 4 או 5 העיירות המפורטות לעיל] נחשב לחלק חב"ד 20 ושמונים פרוצענט לועה"כ, לבד הכנסת שלשה העיירות פעטערבורג חרקוב מאסקווא הי' נחשב לחב"ד 30 ולועה"כ 70. ומשנת תרס"ו והלאה נתפרד השותפות, ולא נתנו לחב"ד מאומה מכל הכסף שהגיע לידם ולא נשאר לחב"ד רק מה שהגיע ישר לידינו, מהעיירות שהיו נוהגים מכמה שנים לשלח לחב"ד (רק הי' חב"ד מתחשבים עם ועה"כ בכל שנה על פי הפשר הנ"ל) ואיזה עירות שהתחילו לשלח לחב"ד מעת שנפרד השותפות היינו מש' תרס"ו.}}

===כולל חב"ד המיוחד===
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].

===נשיאות אדמו"ר הריי"צ===
זמן קצר אחרי ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ בחודש [[אב]] [[תרפ"ט]] הוחלט למנות את הרבי הריי"צ בתור נשיא כולל חב"ד.