עריכת הדף "תולדות חסידות חב"ד" (פסקה)

==אדמו"ר הצמח צדק==
=== '''תקפ"ט''' – קבלת הנשיאות של הצ"צ ===

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בקרב זקני ה[[חסיד]]ים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי{{הערה|בתחילה הי' ברצון כמה מה[[חסיד]]ים למנות את ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ור' אייזיק הסכים והחל בהכנות לקבל על-עצמו את הנישאות, אלא שלבסוף התחרט (ראה בס' [[תולדות יצחק אייזיק]]).}}.

כמה רמזים נתנו לחסידים אודות נשיאותו העתידית של ה"צמח צדק", אולם בהזדמנות אחת אמר זאת אדמו"ר האמצעי בפירוש. היה זה בחודש [[תשרי]] [[תקפ"ח]]. אדמו"ר האמצעי הגיע להאדיטש והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאאמו"ר שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל. מיד שאלו החסידים: "כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיב הרבי: "הלא עמכם חתני הרה"ג רבי מנחם מענדל שי'. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". השיבו החסידים: "בוודאי לא תהיה כזאת", בקוותם כי לא יעלה לארץ הקודש. איש מהם לא חשב על פטירתו כבר בחודשים הקרובים. בדרך חזרה מהאדיטש עבר אדמו"ר האמצעי דרך ניעז'ין ושם נפל למשכב. כעבור זמן קצר הסתלקה נשמתו, וכך דבריו היוו צוואה למנות את אדמו"ר הצמח צדק כממלא מקום. 

סיבות אלו ואחרות גרמו לכך שהחסידים ביקשוהו לקבל על עצמו את הנשיאות עם פטירתו של חמיו אדמו"ר האמצעי.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ברוסיה. משלחת שהורכבה מגדולי וזקני החסידים, ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב, ועוד, התייצבה בפני ה"צמח צדק" ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה"צמח צדק" מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות של חסידים באו והלכו, אך רבי מנחם מענדל סירב בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי אברהם חיים את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות, והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו. 

בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים: רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, ועוד. הם קיימו אסיפה ושלחו משלחות אל ה"צמח צדק", אך הוא המשיך למאן באמרו כי יש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן מקרמנצ'וג]], חתנו של רבנו האמצעי. עדת החסידים הייתה בצער גדול. 

ב[[ג' סיון תקפ"ט]] יום שלישי, היום הראשון לשלושת ימי ההגבלה, באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של ה"צמח צדק" והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל פאריטשר נענה: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". 

כעבור זמן קצר נודע כי ה"צמח צדק" ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן ה"צמח צדק" נכנס לבית המדרש שהיה מלא וגדוש בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] לבן אותם ירש מסבו אדמו"ר הזקן, והחל לומר מאמר דא"ח "על שלושה דברים העולם עומד". 

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, ובאותה שעה שיחק נכדו ה"צמח צדק", שהיה ילד פעוט, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שהנכד יפריע, ואז במפתיע עצר אדמוה"ז את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!" 

כעת נזכר באותו מעמד, ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, פסק ה"צמח צדק" מלומר את המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה..." כך גילה את רוח קודשו ברבים, ומיד לאחר מכן המשיך באמירת המאמר. 

לאחר שסיים ה"צמח צדק" את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה.
* '''תקפ"ז''' – גזירת הקאנטוניסטים
* '''תנועת ההשכלה''' – מלחמתו של הצ"צ בתנועת ההשכלה ומאסרו בשנת תר"ג
* '''תרכ"ו''' - הסתלקות הצ"צ