עריכת הדף "מלך המשיח" (פסקה)

==הנהגתו==
==="מלך" המשיח===
{{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים.

גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}.

המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]]{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}.

===בונה המקדש===
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם.}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{הערה|ירושלמי פסחים פ"ט ה"א (תוספתא פסחים פ"ח, ב).}} כתוב שיבנה על ידי עם ישראל. הרמב"ם{{הערה|שם=הלכה ד'|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.

בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}.

===ומקבץ נדחי ישראל===
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}}. ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז}} "כוכב"{{הערה|רמב"ן שם.}}. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.

עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}.

בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|שם=הלכה ד'}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ויובלות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

===מחזיר המשפטים===
{{להשלים}}
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}}. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}.

לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד' מיתות וכיוצא בזה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אך הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.

==="רב" - מלמד תורה===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{הערה|ישעי' ל, כ.}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך"){{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}}. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=מלך+המשיח תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139].}}.

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|שם=מינוי מלך}}.

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.

אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ו"לתקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}.