עריכת הדף "תפילת העמידה" (פסקה)

==ברכות שמונה עשרה==
שלושת הברכות הראשונות שעל הסדר מכונות בספרות חז"ל בשם 'ברכות השבח' או ברכת אבות.
===ברכה א' מגן אברהם===
הברכה ראשונה של שמונה עשרה מכוונת כנגד [[ספירת החכמה]].

[[הבעל שם טוב]] אמר: טעם למה אנו אומרים [פותחים את העמידה ב־] 'אלהינו ואלהי אבותינו' כי יש שני סוגי בני אדם המאמינים בהשם יתברך: א' שמאמין בהקדוש ברוך הוא מחמת שהולך בדרכי אבותיו הקדמונים, ועם כל זה אמונתו חזקה; וה־ב' הוא מי שבא על האמנת הדת מחמת החקירה, והחילוק ביניהם הוא, שהסוג הא' יש לו מעלה שאי אפשר לפתות אותו, אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו, כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו, ועוד שלא חקר מעולם, אבל יש לו חסרון, שהאמונה אצלו הוא רק מצות אנשים מלומדה, בלי טעם ושכל, אבל הב' יש לו מעלה, שמחמת שהכיר הבורא יתברך מחמת גודל חקירתו, הוא חזק באמונה שלימה וב[[אהבה]] גמורה, אבל גם כן יש לו חסרון, שבקל יכולים לפתותו, ואם יביאו לו ראיות הסותרות חקירותיו, יתפתה ח"ו, אבל מי ששני המדות בידו, אין לו למעלה ממנו, דהיינו שסומך על אבותיו הקדמונים בחוזק, וגם כן באה לו על ידי שחקר בעצמו, זו הוא אמונה שלימה וטובה, ולזה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו, גם יש לפרש בזה הכתוב (תהלים ל"ד) טעמו וראו כי טוב ה', רצה לומר, טעמו [מעצמכם להרגיש הטעם והיינו] מחמת החקירה, וראו לשון ראיית [מה שאתם רואים מאחרים] הנהגה כמו שהנהיגו אבותינו{{הערה|[[כתר שם טוב]] די"ט ע"ג, לקוטים יקרים דט"ז ע"ב)}}.

===ברכה ב' אתה גבור===
הברכה השניה מכוונת כנגד [[ספירת הבינה]], ולכן בה מפורטים כל ההשפעות הבאות על ידי ספירת הבינה באופן פרטני.

===ברכה ג' אתה קדוש===
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת אתה קדוש]]}}
ברכת אתה קדוש עוסקת בקדושתו של הקב"ה כפי שמתגלה ב[[ספירת הדעת]] שהיא למעלה מהשגה וידיעה אלא באופן של פרישות ורוממות.

===ברכה ד' חונן הדעת===
ברכת אתה חונן היא כנגד ספירת החכמה ד[[זעיר אנפין]], ולכן אומרים בה "אתה חוננתנו" כי החכמה בראשו של אדם, היא הגורמת לו להבדיל בין הקודש ובין החול, וכן משום שזו הברכה הראשונה בתפילת [[שמונה עשרה]] שהיא בקשת צרכיו של אדם לאחר ברכות השבח, וזהו משום שאסור לאדם לשאול צרכיו ב[[מוצאי השבת]] קודם שיבדיל.

בחסידות מוסבר שזהו משום שהדעת היא הגורמת את עירבוב הרע מהטוב ואת האפשרות להכרה בעירבובו, כמו בחטא [[עץ הדעת]] שהאכילה מהעץ הביאה להכרה בין הרע לטוב וכן לעירבוב ביניהם, ולכן הברכה על ההבדלה ביניהם (שזהו עניינו של אור וחושך) נתקנה בברכת חונן הדעת.

===ברכת סלח לנו===
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת סלח לנו]]}}
בברכה זו מודגשת האמונה והבטחון, שעל האדם להיות נכון לבו בטוח בה' שוודאי יסלח לו, כי חפץ [[חסד]] הוא, ו[[חנון ורחום]], ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו יתברך, בלי שום ספק שבעולם. 

הראיה הפשוטה לכך היא שאנו מברכין בכל תפילת י"ח, - תיכף שמבקשים סלח לנו כו' - ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי לכאורה על פי הכלל הידוע שספק ברכות להקל, היינו צריכים להמנע מלומר זאת משום חשש ברכה לבטלה, אלא מכאן שאין כאן שום ספק כלל, מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. 
===ברכת השנים===
איתא שכל השנה באומרו ב'שמונה עשרה' "ואת כל מיני תבואתה לטובה", צריך לכוון לחיטים למצה ואתרוג - במקום אחד נזכר מלבד הנ"ל גם יין לקידוש - ואז במילא תהיה כל התבואה לטובה{{הערה|היום יום יט תשרי}}.
===תפילת אלקי נצור===

ב[[ספר המנהגים]] הובא שנוהגים לומר בסיום [[תפילה|תפילת]] [[שמונה עשרה]] - קודם "יהיו לרצון" השני - הפסוק של [[אותיות]] השם. מקור המנהג{{הערה|המנהג גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד.}} הינו מ[[רש"י]] ב'מיכה'{{הערה|יש מסתפקים אם [[רש"י]] עצמו כתב זאת או שזה ליקוט מר' שמואל מדולגאטש בהוצאת "אגודת שמואל" שנת תנ"ט, כי איננו מופיע בכתבי [[רש"י]] לפני שנה הנ"ל.}}.

בספר "פסוק לי פסוקך" - לוקטו פסוקים מה[[תנ"ך]] לכל [[שם|שמות]] האנשים ו[[נשים]] לפי סדר ה[[אותיות|א"ב]]. הספר יצא לאור על-ידי הרב חיים צבי קעניג. המהדורה השניה יצאה לאור ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תשנ"ג]].