עריכת הדף "תספורת ראשונה" (פסקה)

==דחיית התספורת==
===תספורת בראש חודש===
על פי המופיע בצוואת רבי יהודה החסיד שאין מגלחים את שערות הראש בראש חודש, הורה הרבי לחסיד ר' [[נחום לבקובסקי]] בנוגע לתספורת של בנו שחלה בראש חודש שלמרות שיש צדדים להקל{{הערה|אם מצד זה שהלשון בצוואת רבי יהודה החסיד היא לגלח, ותספורת אינה גילוח של כל השערות אלא קיצור של חלקם, ואם מצד זה שתספורת גיל 3 היא ענין גדול במנהג ישראל.}} כיון שהתספורת אינה מצווה ממש - יש לדחות את התספורת, אך לעשות אותה מייד אחרי ראש חודש{{הערה|צילום המענה דפס בשבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 12.}}.

===עריכת התספורת בל"ג בעומר===
במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות ל[[ל"ג בעומר]] דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו.

מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטאל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר"י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}.

הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של [[רשב"י]] בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.

בחצר [[הרבי]], המנהג הוא שבשנים בהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם אבותיהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.

===לאחר ימי בין המיצרים===
על פי מנהג עדות אשכנז לנהוג מנהגי אבלות בשלושת השבועות של ימי בין המיצרים, כאשר חל יום הולדתו השלישי של הילד בשבועות אלו דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. הרבי כינה את הימים אלו בשם "ימים השמחים"{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.