עריכת הדף "תנועת ההשכלה" (פסקה)

==תקופת אדמו"ר הצמח צדק==
===ניסיונות תנועת ההשכלה לחדור לרוסיה===
נסיונות משמעותיים של המשכילים להעמיק את השפעתם בין יהודי רוסיה נעשו בעיקר בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בכל האמור להלן, ראה בהרחבה בקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה.}}.

עד אז הצליחו המשכילים להתבסס היטב בוילנה, בגליציה ומעט באודסה, אך הם ביקשו לכבוש את יהודי רוסיה כולם. מהראשונים שעסקו בכך היה יצחק בער לווינזון, שקשר קשרים בחוגי הממשלה והתחנף לשרים ולצאר. לווינזון הרבה בהכפשות לממשלה על יהודי רוסיה, כמאמינים אדוקים בדתם ומתנגדים לניסיונות הממשלה להרבות בהשכלה ולקדם אותם, והעלה שורת הצעות מעשיות לגזירות על היהודים שיכפו עליהם את ההשכלה. את הצעותיו החל לשלוח בשנת [[תקפ"ג]], עד שבשנת [[תקצ"ז]] הצליחה הלשנתו, והממשלה סגרה את כל בתי הדפוס היהודיים ברוסיה שלא הייתה עליהם צנזורה. אחד מבתי הדפוס שנסגרו אז היה ב[[קאפוסט]], דבר שעצר את הדפסת חלקו השני של הספר [[תורה אור]] (נדפס לבסוף בשנת [[תר"ח]] בשם [[לקוטי תורה]]){{הערה|מכתב אדמו"ר הריי"צ על הדפסת הספרים, נדפס בהוספות לספרים אלו, ובאגרות קדשו חלק ד' ע' תקסב.}}.

חלק מרכזי בפרשיית כפיית ההשכלה מטעם הממשלה על יהודי רוסיה, מילא הד"ר [[מקס ליליינטל]] (נכדו של שמעון הכופר). ליליינטל הגיע מגרמניה ל[[ריגה]], במטרה לייסד שם בית ספר ברוח השכלת גרמניה, וקשר קשרים עם חוגי הממשלה ברוסיה, ובפרט עם שר ההשכלה, סרגיי אוברוב. ליליינטל נשא חן בעיני אוברוב ומונה על ידו לעמוד בראש התכניות לכפיית ההשכלה.

משכילי רוסיה ראו בחסידות, ובפרט ב[[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה מגדולי מנהיגיה, כח חזק נגד מזימותיהם. המשכיל הוילנאי [[מרדכי אהרן גינצבורג]] נסע לביקור של שלושה שבועות בחצרו בליובאוויטש, ואף נכנס לשתי [[יחידות|יחידויות]] בהן ניסה לשכנע את הצמח צדק לשתף פעולה עם מטרות המשכילים, אך הצמח צדק דחה את כל טענותיו.

בשנת [[תר"א]] הדפיסו משכילי וילנה בעיתון הגרמני-יהודי "איזראליטישע אנאלען"{{הערה|1=גליון 6. חלקים מהמאמר תורגמו בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/5.htm#_ftnref426 ועידת הרבנים בפטרבורג].}} מאמר בו תיארו את פעולותיהם לקידום ההשכלה ברוסיה, בעידוד הממשלה, ותקפו את הצמח צדק המתנגד לממשלה ולהשכלה. המשכילים העבירו את המאמר לשרי הממשלה ברוסיה, שראו בכך פגיעה, והמחלקה השלישית (היא הבולשת ברוסיה) החלה להשגיח על הצמח צדק. המשטרה ערכה חיפוש וחקירה אצל הצמח צדק, שהבהילוהו והחלישו את בריאותו. כמו כן מרגלי חרש מטעם הבולשת ומטעם המשכילים הגיעו לבקר ב[[ליובאוויטש]].

===ועידת הרבנים בפטרבורג (תר"ג)===
{{ערך מורחב|ועידת הרבנים תר"ג}}
משנוכחו המשכילים בהשפעה החזקה שיש לגדולי התורה על יהודי רוסיה, החליטו לערוך אסיפה מטעם הממשלה לכמה מגדולי התורה, במהלכה יאלצו הרבנים להסכים לדרישות הממשלה ולערוך שינויים בהנהגת היהודים. באופן כזה יוכרחו היהודים לקבל את הצעותיהם. למשתתפים בועידה נבחרו ארבעה נציגים: אדמו"ר הצמח צדק, כנציג החסידים; רבי [[יצחק מוולוז'ין]], כנציג ה[[מתנגדים]]; ר' ישראל הלפרין, סוחר חרדי מ[[ברדיצ'ב]], כנציג הסוחרים; ובצלאל שטרן מ[[אודסה]], כנציג המשכילים.

אדמו"ר הצמח צדק ניסה בתחילה להשתמט מהועידה, בטענה שחלישותו לאחר החיפוש והחקירה אינם מאפשרים לו לנסוע, אך לבסוף הסכים לנסוע ל[[פטרבורג]], בלויית בנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] והחסיד רבי [[שמריהו פיטלסון]]{{הערה|בית רבי, חלק ג' פרק ג.}}. הועידה התקיימה בין החדשים [[אייר]] ל[[אלול]] [[תר"ג]]. במהלך הועידה עמד אדמו"ר הצמח צדק בתוקף על כך שאין לשנות שום דבר במנהגים ובחינוך היהודי, ולבסוף הצליח ועמדתו התקבלה, נגד מזימותיהם של המשכילים.

===נסיונות נוספים===
{{ערך מורחב|ועידת פטרבורג תר"ח}}
כמה שנים לאחר הועידה, בשנת [[תר"ח]], ניסו המשכילים לערוך אסיפה שניה, שהנציגים אליה ייבחרו על ידי יהודי רוסיה, ומתוכם תבחר הממשלה שישה נציגים שישתתפו בדיונים. אף שרוב הנבחרים היו דתיים, מששת הנציגים הסופיים שבחרה הממשלה רק שניים היו דתיים. במהלך דיוני הועידה החרימו השניים את האסיפה, כשנוכחו שאין לה ערך ואי אפשר לייצג בה את יהודי רוסיה בצורה הוגנת, והיא התפוצצה ללא תוצאות.

באותה תקופה ניסה המשכיל [[אריה דב מנדלשטם]] (ששימש כמתורגמן בועידת תר"ג, והתמנה כמחליפו של ליליינטל במשרדי הממשלה) לערוך ספרי ליקוטים שונים עבור חינוך ילדי ישראל, על אף החלטת הועידה משנת תר"ג שלא לשנות את סדר החינוך המקובל. מנדלשטם נפגש עם הצמח צדק, וניסה לשכנעו להסכים לספרי הליקוטים שלו, אך הצמח צדק השיב במענה ברור עם נימוקים מפורטים מדוע הליקוטים אינם נצרכים ואינם ראויים{{הערה|אגרות אדמו"ר הצמח צדק בנושא נדפסו בקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, ע' 42 ואילך. אגרות קודש הצמח צדק אגרת יב. עדה ומדינה ע' 121.}}. המשכילים תירגמו את מענה הצמח צדק בנושא לרוסית, אך שתלו בו ביטויים חריפים על רוממות ישראל והבדלתם מהאומות, כדי לעורר את חמתם של שרי הממשלה; אך כשהגיע לידי שר ההשכלה אוברוב התרגום המדוייק, כעס על המשכילים ודחה אותם.

בשנת [[תר"י]] הדפיס מנדלשטם ליקוט מהרמב"ם, אחד מהליקוטים להם התנגד הצמח צדק, ועל השער כתב: "נדפס על פי שו"ת . . הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש", כביכול הדבר מתאים להוראות הצמח צדק{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית שם.}}.

בשנת [[תרי"ד]] גזרה הממשלה להקים בתי ספר בכל רוסיה, ושהצמח צדק יהיה נשיא הכבוד של בתי הספר בכל רוסיה הלבנה. כמו כן גזרו על הקמת בית ספר בליובאוויטש, והכריחו את הצמח צדק לשלוח אליו שנים מנכדיו. כמו כן הוכרח הצמח צדק לתת הסכמה על חוברות לימודים של המשכילים. למראית העין, שיתף הצמח צדק פעולה עם הגזירות, אולם מאחורי הקלעים הודיע על כך שהדבר נעשה בכפיית הממשלה, והתכניות לא נחלו הצלחה מיוחדת{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק] ע' קמט ואילך. ובהרחבה - [[שמואל קראוס]], '''גזירת בית הספר הממשלתי בליובאוויטש''', בית משיח גליון 132, ע' 92 ואילך.}}

בסופו של דבר, הנסיונות לכפות את ההשכלה על יהודי רוסיה עלו בתוהו.