עריכת הדף "תימן" (פסקה)

==עליית יהודי תימן לארץ ישראל==

בשנת [[תרמ"ב]] עלתה קבוצה גדולה של יהודים מתימן ל[[ארץ ישראל]], העלייה נקראה 'אעלה בתמ"ר', על שם הפסוק מ[[שיר השירים]] (בתמ"ר, בהיפוך אותיות = תרמ"ב).

עד לשנת [[תש"ח]], עלו כ-35,000 יהודים לארץ ישראל, שהיוו כ-40 % מיהודי תימן.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] החלו פרעות ביהודי תימן, ובעקבות כך עלו לארץ למעלה מ-50,000 יהודים נוספים.

===פעילות חב"דית בקרב העולים===

לאחר העלייה לארץ ישראל, היו שניסו להעביר על דתם רבים מילדי עולי תימן, ולהעבירם לקיבוצים שאינם שומרי תורה ומצוות.

במכתב להנהלת [[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], הורה הרבי כיצד לפעול בקרב העולים, כדי לחזק בתורה ומצוות:

{{ציטוט|מקור=אגרות קודש ח"ד אגרת תתקמט|תוכן=ואם ישנם מקומות אשר על ידי גזירות בגלוי או בתחבולות מרמה רוצים 'לאחוז בתי כנסיות ובתי מדרשות' ל'השכיח חס ושלום את תורת הוי' ומצוותיו ולהדיחם חס ושלום מאלוקות' הנה צריך לדעת אשר בזמן הגזירה דוקא, כאשר רבו ההעלמות וההסתרים, עד אשר שמים אור לחושך […] אז דווקא נותנים כח מלמעלה להפוך את החושך לאור כי טוב". וכאשר נשמור - עד למסירת נפש - על הקטנים והקטנות, הרי על פי לשון המדרש, כשיש קטנים, יש גדולים, יש חכמים, יש זקנים, יש תורה, יש בתי כנסיות ובתי מדרשות}}

כחלק מהוראה זו, נקלטו בישיבה בלוד שמונים תלמידים יוצאי תימן. הישיבה אף נקראה באופן רשמי 'ישיבה לעולי רוסיה ותימן'.

ארגון '[[יד לאחים|חבר הפעילים]]', שהורכב ברובו מחסידי חב"ד, פעל רבות למען העולים, ודאג להביא תלמידים נוספים לישיבה בלוד. בשלב מסוים סירבה הנהלת הישיבה בלוד להמשיך לקבל את ילדי העולים, מצד מחסור בתקציב, אך הרבי הורה לקבלם למרות זאת.

הרבי עקב מקרוב אחר חינוכם של העולים. במכתב להנהלת הישיבה כתב הרבי כי "תשומת לב מיוחדה בכל הנזכר לעיל דורשים אחינו בני תימן . . אשר מצד אחד אין להם לעת עתה שום ידיעה מתנועת החסידות, תורתה ודרכיה, ומצד שני מוכשרים הם ביותר, מצד היראת–שמים שבהם והתקשרותם בתורת הקבלה ואמונת צדיקים, לקבל כל דבר אמת שיורו אותם בתורת דא"ח שנחלו לנו כבוד כ"ק נשיאינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".

===פרשת ילדי תימן===

בשנים שלאחר עליית יהודי תימן לארץ ישראל, נחטפו לפחות 350 (מספר שננקב על ידי הרבי{{מקור}}) מילדי עולי תימן. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, ולהוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו.

במהלך השנים הוקמו מספר וועדות חקירה לבדיקת הפרשה, אך כולן לא הצליחו לרדת לחקר האמת.

הרבי התייחס לפרשה זו במספר הזדמנויות. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[כ' חשון]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי :

{{ציטוט|מקור=שיחת כ' מר-חשון תשמ"ז|תוכן=ידוע ומפורסם לכל מה שאירע לפני שלושים־ארבעים שנה בעליית ילדי תימן וילדי טהרן לארץ הקודש: ילדים קטנים שעלו עם הוריהם לארץ הקודש - העלימו אותם מהוריהם, תוך כדי תירוצים שונים ומשונים חסרי שחר, שהילדים זקוקים לטיפול רפואי ומצבם קשה וכו', עד שהודיעו להם שהילדים נפטרו… וכל זה למה - מכיוון שלא רצו שיתחנכו אצל הוריהם שהיו שומרי תורה ומצוות, כי אם, שיוכלו לחנכם כרצונם, תוך כדי ניתוק מוחלט ממורשת היהדות! . . חוב קדוש על כל מי שיש ביכולתו לעשות כל התלוי בו, למנוע ולעצור את גזלת הילדים המתרחשת בהווה, ונוסף לזה, להשתדל לתקן גם מה שנעשה בעבר. אלו שאין ביכולתם לפעול בעניין זה - יגבירו את הפעילות בעניין החינוך, כאמור, להשתדל שילדי ישראל יקבלו חינוך יהודי ברוח התורה, ולא לחסוך כל מאמץ והשתדלות כו' (כפי שניתן ללמוד מהצד שכנגד…), שהרי מדובר אודות פיקוח נפשות!}}

ביחידות לעיתונאי [[שמואל אבידור הכהן]], אמר לו הרבי:

{{ציטוט|מקור=ספר 'הרבי' כרך א' עמ' 94|תוכן=הנה התעוררה השאלה של ילדי עולי תימן שנעלמו. הרי דבר כזה חייב היה להרעיד את המדינה ולא לתת לה מרגוע עד שיוברר הדבר, עד שיתברר מה עלה בגורלם של ילדים אלה. אבל באיזה שוויון–נפש מתייחסים לפרשה נוראה זו? על עניין הילד יוסל'ה שוכמאכר הרעישו את העולם כולו. ומה בעצם קרה שם? סבא רצה שנכדו יתחנך לתורה. הכל ידעו שהילד חי וקיים, שהוא בריא ונמצא בידיים טובות. זוכר אתה מה נעשה אז בארץ ישראל? איך דיברו על כך בעיתונים? איך סערו הרוחות? והנה מתגלה שנעלמו שלוש מאות וחמישים 'יוסל'אך' ואיש אינו מזדעזע ואינו נזעק, ובעיתונות כמעט ואין כותבים על כך}}

בין המשפחות שילדיהן נחטפו נמצאות גם משפחות חב"דיות.