עריכת הדף "תורה לא בשמים היא" (פסקה)

=== אין משגיחין בבת קול ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בת קול]]}}
בגמרא{{הערה|בבא מציעא שם.}} מסופר מעשה אודות מחלוקת בין רבי אליעזר ושאר החכמים בדין טהרת תנור מסוים, ואחד מהאופנים בו ביקש רבי אליעזר להוכיח את צדקתו היה על ידי שיצא בת קול מהשמים והכריזה שהלכה כמותו, אמנם רבי יהושע דחה זאת מפני הכלל אשר התורה לא בשמים, ומכאן מקור הלשון "אין משגיחין בבת קול". ומסביר זאת [[רב ניסים גאון]]{{הערה|בפירושו למסכת ברכות יט, ב.}} "כי תורת ה' תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו כי אינו מחליף ממנה דיבור אחד ואין בתורתנו חסרון ולא ספק כדי שנצטרך אל ראיה מן השמים".

[[חסידות]] מוכיחה{{הערה|תורת שמואל תרל"ח עמוד ריח.}} שוודאי אין הכוונה שאין תורה למעלה כלל, וזאת על פי פירוש [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|בסידור על המילים תורתך שלמדתנו. לק"ת בפרשת עקב בביאור על פסוק ואכלת ושבעת פ"ג.}} במילות הנוסח "על תורתך שלמדתנו", בו מפרש שמדובר על ב' דרגות בתורה, תורתך זהו דרגת התורה כפי שהיא מיוחדת אל ועם הקב"ה, שזהו כפי שהיא [[עולם האצילות|בעולם האצילות]], ולמדתנו זהו דרגת התורה כפי שנלמדת, ונעשית מציאות נפרדת, [[עולם הבריאה|בעולם הבריאה]], ומזה שבכל עולם ישנה תורה כפי מדריגתה מוכיח שוודאי ישנה תורה למעלה (שאם לא היה בכל עולם תורה כפי מדריגתה, היינו יכולים להסביר שהתורה רק עוברת דרך כל העולמות אל עולמנו), אלא כל החסרון למעלה הוא רק ביכולת הפסיקה, כיון שהפסיקה אכן שייכת דווקא למטה ב[[עולם הזה]].

כך גם מובא בגמרא{{הערה|בבא מציעא פו, א. וראה ב[[לקוטי תורה]] פרשת תזריע מאמר המבאר באורך תוכנה של מחלוקת זו.}} מעשה אודות מחלוקת בהלכות [[צרעת]] שהתקיימה ב[[מתיבתא דרקיע|'מתיבתא דרקיעא']] בין [[הקב"ה]] ובין שאר הישיבה, ובכדי לפסוק את ההלכה הוצרכו להביא פוסק מ[[עולם הזה]] שאמר את ההלכה בשעת פטירתו, אף מכאן רואים שישנו לימוד תורה למעלה, אך אין כח הפסיקה בשמים{{הערה|בתורת שמואל שם כותב שיש מכאן "קצת ראיה" לענין.}}.

אמנם [[אדמו"ר הזקן]] כותב שבמעשה זה נחלקו הפוסקים בדבר כיצד יש לפסוק את ההלכה בפועל{{הערה|ראה לקוטי תורה סוף פרשת תזריע, וראה בקונטרס בענין תורה חדשה תשנ"א הערה 38.}}, אך מבאר [[הרבי]]{{הערה|ספר השיחות תשמ"ו עמוד 223.}} שנחלקו אם אמירתו היתה בעולם הזה, או נחשב כבר בשמים.

בשנת [[תשל"ג]] נדפס [[בטאון חב"ד|בבטאון חב"ד]]{{הערה|גליון 40. מקור הסיפור הוא מכתבי הרב חיים אליעזר ביכובסקי – נדפס בספרו עמוד צח.}} מעשה אודות [[אדמו"ר הזקן]] אשר הכשיר בשר שנשחט בעיר [[ליאדי]], אך לאחר שחזה בחלום את נשמת [[שבתי כהן|הש"ך]] המבקשת תיקון, מכיון שלשיטתו בהלכה הבשר טרף, שב אדמו"ר הזקן והטריף את הבשר. אמנם [[הרבי]] כתב{{הערה|ראה אגרות קודש חכ"ו עמוד רמו. ובמה שכתבו בגליון 41 במדור 'שואל ומשיב', ובאגרות קודש חכ"ט עמוד יט, מה שהשיב על כך הרבי.}} למערכת הבטאון שסיפור זה אכן תמוה ביותר, ולאחרי השתלשלות הדברים, דבר זה גרם לסגירת הבטאון{{הערה|ראה גם בספר 'אוצרות' עמוד 255 ואילך.}}.