עריכת הדף "תוניסיה" (פסקה)

==חב"ד בתוניסיה==
משנת תשי"ב החל הרב [[בנימין גורודצקי]] לבקר בתוניסיה, ולפעול בה{{הערה|ספר זכרון 206}}. 

בשנת ה'[[תשט"ו]] ביקשו ראשי הקהילה היהודית מהרבי, דרך הרב גורודצקי, להקים מוסדות חינוך חב"דיים בתוניס.

הרב גורודצקי ניהל משא ומתן עם ארגון ה[[ג'וינט]] על מימון הפעילות, בתחילה התנגד הג'וינט בתוקף לפעילות חב"דית בתוניסיה, אך בהמשך הסכים לממן חמישים אחוז מהפעילות{{מקור}}.

בשנת ה'[[תש"כ]], שלח הרבי את הרב [[ניסן פינסון]] לתוניסיה, לאחר מספר שנות שליחות ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]].

===הקמת המוסדות===

עם הגעתו הקים הרב פינסון את מוסדות אהל יוסף יצחק ליובאוויטש בתוניסיה, שכללו תלמודי תורה, בתי ספר לבנות וישיבות בקהילות היהודיות המרכזיות. בנוסף הקים מקוואות טהרה במקומות רבים.

====ישיבה בג'רבא====
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.

הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.

====ישיבה בתוניס====
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. 
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.

בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13.  

הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. 

==== מקוואות ==== 

בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: 
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל.  


====קשרי תוניסיה מרוקו====
בתקופת השליחות בתוניסיה, היו משלוחים מיוחדים בין השליח הרב ניסן פינסון אל השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.

לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.

===ספר תורה נגד הגזירה===
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.

הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.

===הרבי הורה לא לעזוב===
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. 

ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.

המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.

כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת.