עריכת הדף "תהלים צ"ה" (פסקה)

==בסדר התפילה==
===בשיר של יום ביום רביעי===
ב[[שיר של יום]] של יום רביעי נקבע להוסיף את שלושת הפסוקים הראשונים של המזמור. הטעם הפשוט לכך הוא מכיון שהשיר של יום ביום רביעי הוא [[תהלים צ"ד|מזמור צ"ד]] המסתיים בעניין שלילי, ויש עניין לסיים בענין טוב דווקא ולכן מוסיפים שלושה פסוקים מהפרק הבא{{הערה|1=סידור צלותא דאברהם. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=214 נלקט בסידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין) במקומו].}}.

על כך הוסיפו רבותינו נשיאינו את הטעם שבכך אנו מזכירים אודות ההכנה לשבת, שמתחילה מיום רביעי, והוספה זו נקראת בשם 'לכו נרננה הקטן'{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/כ"ג כסלו|לוח היום יום כ"ג כסלו]]. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=215 לקוטי דיבורים חלק א' דף לב ואילך].}}.

===בתפילת ליל שבת===
על פי המופיע ב[[ספר הזוהר]], ב[[ערב שבת]] לאחר [[בריאת העולם|בריאת]] [[אדם הראשון]] כל בעלי החיים נכרכו אחריו כמו מלך, והוא כינס אותם וקרא להם להריע ולשבח לקדוש ברוך הוא שברא את העולם, כשהוא השתמש בפסוקים של מזמור זה{{הערה|זוהר בראשית רכא, ב: "בְּשַׁעְתָּא דְאָדָם קָאִים עַל רַגְלוֹי, חָמֵי לֵיהּ בִּרְיָין כֻּלְּהוּ, וּדְחִילוּ מִקַּמֵּיהּ, וְהֲווּ נָטְלִין אֲבַתְרֵיהּ, כְּעַבְדִין בָּתַר מַלְכָּא. וְהוּא אָמַר לוֹן, אֲנָא וְאַתּוּן, (תהלים צה) בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה וְגו'. וְאֲזְלוּ כֻּלְּהוּ אֲבַתְרֵיהּ. כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּאָדָם סְגִיד לְהַאי אֲתַר, וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, כֻּלְּהוּ אִתְמַשְּׁכוּ אֲבַתְרֵיהּ וְגָרִים מוֹתָא לְכָל עָלְמָא". וראה בדומה לזה בפרקי דרבי אליעזר, אלא ששם בלשון שונה שהשתמש בפסוקים אחרים.}}.

על יסוד זה, תיקן לפני כ-450 שנה המקובל האלוקי רבי [[משה קורדבירו]] לומר את ששת המזמורים בליל שבת קודם אמירת הפיוט '[[לכה דודי]]' (שחיבר גיסו רבי [[ישעיה הורביץ (השל"ה)|ישעיה הורביץ]] השל"ה הקדוש), כחלק מקבלת פני שבת, והמנהג התפשט כמעט בכל תפוצות ישראל.

בספרי המקובלים{{הערה|סידור השל"ה וסידור יעב"ץ.}} מופיע כי חמשת המזמורים מ'לכו נרננה' ואילך הם כנגד חמשת ימי החול ו'מזמור לדוד' הוא כנגד ערב שבת{{הערה|וראה שיחת הרבי משבת פרשת בא תשמ"א, שיחות קודש חלק ב' עמוד 121 ואילך, שמתדיין בכך שאדמו"ר הזקן הביא מנהג זה למרות שאינו מופיע בסידור האריז"ל. ולהוסיף שידוע מפי חסידים דברי אדמו"ר הזקן שאמר 'לו יישר חיילי' הייתי מבטל אמירת לכו נרננה ומתקן במקומו אמירת שיר השירים (אוצר סיפורי חב"ד חלק ט"ו עמוד 207).}}.