עריכת הדף "תהלים פ'" (פסקה)

==בחסידות{{הערה|לביאור כללות המזמור, ראו שיחת שבת פרשת צו שבת הגדול ה'תשמ"ב.}}==
*'''רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף''' – יוסף הוא סמל להנהגה במידות טובות, וכל בני ישראל נקראים באופן נצחי על שם יוסף, כי הוא נטע מידות טובות בעם ישראל והוא נותן כח בכל דור ודור לכל יהודי לגמול לחייבים טובות, ולהתייחס ליהודי שני לא לפי הפעולות שלו, אלא כפי שהוא מצד העצם שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 239 ואילך, שיחת שבת פרשת חוקת בלק י"ב תמוז ה'תשי"ט. וראו גם לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 252, שיחת שבת פרשת חוקת ה'תשמ"א. שיחת י"ט כסלו ה'תשכ"א. ד"ה אמר ר' אלעזר ה'תשי"ט.}}.
*'''האר פניך ונושעה''' – הבקשה היא שהגאולה תהיה על ידי הקב"ה בעצמו{{הערה|משיחת שבת פרשת צו, שבת הגדול ה'תשמ"ב.}}.
*'''גפן ממצרים תסיע''' – בני ישראל נמשלו דווקא לעץ הגפן ולא לפרי הגפן, כיון שהמיוחד בו שכאשר מעבירים אותו מקום הוא משביח, וזה הטעם הפנימי של הגלות, שהקב"ה עוקר את בני ישראל ממקומם ושותל אותם בגלות כדי להשביח ולפעול תוספת אור וגילוי בעולם ובהם עצמם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 253 – מכתב כללי י"א ניסן ה'תשמ"א.}}. והגפן נסמכת על עצים 'מתים', שזהו רמז לאבות שבזכותם בני ישראל עומדים וקיימים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 138, משיחות כ"ף מנחם אב, שבת פרשת עקב ושבת פרשת ראה ה'תשל"ז.}}, ובזכות העלים – הרומזים לעמי הארץ, מתקיימים התלמידי חכמים שבבני ישראל{{הערה|משיחת שבת פרשת בלק ה'תש"ל.}}.
*'''יכרסמנה חזיר מיער''' – חז"ל דורשים שנקרא חזיר היות שהוא עתיד להיטהר בגאולה, ובפנימיות הענינים הרמז לזה בעבודת האדם, שהחזיר 'מפריס פרסה' המורה על כפל וריבוי בענין המעשה, אלא שאינו מעלה גרה ואינו מזכך עצמו, ולכן לעתיד כשיתברר העולם כולו, אזי גם הוא יתעלה, לעומת זאת בעלי החיים שמעלים גרה ויש בהם את ענין הזיכוך, אך חסר בהם את ענין המעשה בפועל, שהוא העיקר – גם לעתיד לבוא לא יתבררו ויהפכו לטהורים, ומכך לומדים את חשיבות המעשה בפועל בקיום המצוות{{הערה|ספר השיחות ה'תנש"א חלק א' עמוד 160 ואילך.}}.