עריכת הדף "תהלים נ'" (פסקה)

==ביאורי החסידות==
*'''א-ל אלוקים הוי' דיבר ויקרא ארץ''' - בפסוק זה ישנם שלושה שמות שעמם הקב"ה ברא את ה'ארץ', חסד (א-ל), גבורה (אלוקים), ורחמים (הוי'), תחילה היה גילוי אור אין סוף, לאחר מכן הסילוק של [[צמצום הראשון]], ולבסוף נמשך האור באופן של רחמים{{הערה|ד"ה יהי הוי' תשכ"ח.}}.
*'''אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח''' - כאשר יש מחלוקת בהלכה ו[[תורת הקבלה]] מכריעה כאחת הדעות, מקובל על כל הפוסקים שמכריעים כפי הכרעת הקבלה, ומכיון שגם המרגלים היו במעמד כריתת הברית עם הקב"ה, גם להם יש חלק לעולם הבא (למרות שיש תנאים החולקים על כך), וזה מלמד אותנו כיצד צריך להסתכל על כל יהודי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 101.}}, וכריתת הברית אצל כל אחד הוא ב[[ברית המילה]], וכאשר אדם מל את בנו הוא מחדיר בו את כח המסירות נפש שכל יהודי מקבל בירושה מהאבות, ונחשב לו כאילו הקריב אותו לפני הקב"ה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 56.}}.
*'''אלוקים אלקיך אנכי''' - פסוק זה נאמר במשה רבינו, שנשמתו שמעולם האצילות היא אלוקות ממש, אך אפילו משה רבינו כשיורד בעולם הזה כבר נעשה נברא ואין שייך לקרוא לו 'אלוקים', וזה מה שנאמר בו 'נתתיך אלוקיך', שנמשך בו גם מהאורות, שהוא בבחינת אלוקות ממש, והטעם שדווקא בנוגע לפרעה ניתנו לו כוחות נעלים אלו ונאמרה לו לשון מיוחדת זו, הוא מכיון שהיה צריך נתינת כח מיוחדת כדי לשבור את הקליפות, שלשון אלוקים הוא לשון רדיה וממשלה (ולמרות זאת, כל זה הוא רק לגבי מה שלמטה ממנו, אך לגבי אור אין סוף 'אלקיך אנכי - אני על גבך'){{הערה|ד"ה ויאמר הוי' גו' נתתיך אלקים לפרעה תשט"ו. ד"ה ויאמר גו' החודש הזה לכם תשכ"ב.}}.
*'''אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה . . האוכל בשר אבירים''' - אין צורך לשלול אצל הקב"ה אכילה כפשוטה, אלא הכוונה ל'אכילה' ברוחניות, שכמו שאצל האדם האוכל מחבר את הנשמה עם הגוף, כך אצל הקב"ה ענין הקרבנות הוא לחבר את הקב"ה עם העולם, להמשיך אלוקות בעולם שיהיה מורגש בו שיש בעל הבית לבירה זו, ועם כל זאת הקב"ה לא צריך את האדם "אם ארעב לא אומר לך", כי הוא לא מוכרח להימשך דווקא באופן זה ויכול לעשות זאת גם באופנים אחרים, אלא שהעניק לנו את הזכות להיות שותפים בזה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 11.}}.
*'''ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי''' - הכוונה בפסוק היא לא רק לרשע כפשוטו, אלא לכל מי שעובד את השם עם כוונה נוספת לתועלת עצמו וכדומה, שפניה כזו יכולה לגרום לאדם להידרדר עד שהפסוק יקרא לו בשם 'רשע', אלא העבודה צריכה להיות בלי שום חשבונות אישיים וכוונות, וזו העבודה שמצד פנימיות הנשמה על ידי לימוד פנימיות התורה{{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים תשי"ד.}}.