עריכת הדף "שריקה" (פסקה)

==אצל הרבי==
[[קובץ:השורק של הרבי.jpg|ממוזער|'''השורק של הרבי''', ר' [[מאיר ניסים אבוחצירא]], שורק ב[[התוועדות עם הרבי]] כש[[הרבי]] מסמן לו לשרוק]]
[[הרבי]] היה בהתוועדות מסמן מספר פעמים לשרוק. [[מאיר ניסים אבוחצירא]] - המכונה '[[השורק של הרבי]]' - היה זה ששרק בדרך כלל בהתוועדויות.

ב[[התוועדות]] א' ד[[ראש חודש]] [[חשוון]] [[תשל"ו]], החל [[הרבי]] לשרוק ואף הורה לכל הקהל לשרוק. תמונת [[הרבי]] שורק פורסמה בעיתון "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]", והיו [[חסיד|חסידי חב"ד]] שהתביישו בפירסום התמונה, בטענה שאין זה "כבוד ליובאוויטש", ואף שלחו תגובות נזעמות למערכת העיתון. 

{{ציטוט-צף|מיקום=right|רוחב=23%|מיד כשהתפשטה השמועה על דבר השריקות - הסתובבו אובדי-עצות והחלו להתלחש זה עם זה: איי! מה עושים? היה כאן כשלון... הורו לשרוק, ופלוני בן פלוני הולך ומרעיש ששריקות הם ענין השייך, להבדיל, ל"שייגעץ" ב[[רוסיה]] (כביכול) - ואילו כאן שרקו בפומבי, ולא עוד אלא שהורו גם לאחרים לשרוק...|מתוך השיחה}}
ב[[התוועדות]] [[פורים]] ה'תשל"ו, התייחס הרבי בהרחבה לפרשייה זו. בהתוועדות הרבי הסביר, שלעניין השריקות יש מקור ב[[תנ"ך]] וב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת חולין סג, א.]]}}, וכמו כן, בעת השריקות נכחו יהודים שנראה במוחש שהשריקות גרמו להם חיות בענייני יהדות. ובכל מקרה, פוסק [[הרמב"ם]] שצריכה להיות הנהגה בדיוק כמו דוד המלך, שהתנהג באופן של "מפזז ומכרכר בכל עוז".

בנוסף, הרבי הסביר, שבמסכת חולין הובא הכתוב בתרי עשר, המבאר שבבוא זמן ה[[גאולה]] יוציא [[הקב"ה]] בעצמו את בני ישראל מן ה[[גלות]]. ומובא בהמשך, שהאופן שבו יקבץ את בני ישראל הוא על ידי שישרוק להם, וכפי שמבואר במפרשים לתרי עשר שם ש[[הקב"ה]] ישרוק לבני ישראל {{ציטוטון|וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק}}{{הערה|ישעיהו ז יח}}. 
[[קובץ:כתבה בעיתון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה התייחס הרבי בשיחה]]
בהמשך הרבי הבהיר, שלא ניסו להידמות לקב"ה חלילה, אבל אף על פי כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור ששרקה, ו"רָחָם" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא, עד שנודע שציפור זו דמיון היא, ושריקתה אינה שריקה הרצויה. כלומר, שרק מצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית של הקב"ה.

ומגמרא זו יוצא, ששריקתו של [[הקב"ה]] אינה "שריקה ברוחניות" שתישמע רק ב"רקיע השמיני" או השביעי, כי אם, שריקה שתישמע באזני [[בשר]]. וכן, ששריקה זו יכולה להישמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי "אחד הריקים", ועל אחת כמה וכמה על ידי אדם מישראל.

הרבי המשיך והסביר את הקשר בענין זה, אשר ידוע מאמר רז"ל ש"היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי". ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר, אך מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהיה ענין של "גאולה"{{הערה|על פי המובא מהגמרא בחולין.}} מיצרו הרע, ולו במצוה אחת, אז מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות.