עריכת הדף "שמריהו גוראריה" (פסקה)

==התקשרותו לרבי==
[[קובץ:רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]]]

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה [https://chabad.info/magazine/120404/ הסיפור הבא] שסיפר לימים לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא ב[[האוהל|ציון]] ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".}},
בהתוועדות שבת [[פרשת בשלח]] [[תשי"ד]] ביקש ברכה מהרבי לדינר לישיבה בלי תנאים והרבי ענה שהוא מוסר מה שאמרו לו 
בליל א' ד[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] ביקש להיות בחבורת [[קרבן פסח]] של הרבי וחמיהם [[הרבי הריי"צ]]. וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו של הרבי. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי ערך{{הערה|עד שנת [[תשמ"ח]]}} את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מכך מאוד (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי כשהוא מעט מבושם: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של [[הבעש"ט]] הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}.

שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי#מאמר כעין שיחה|
מאמר כעין שיחה]].

באיגרת ששיגר הרש"ג בח"י במרחשוון [[תשל"ח]] לר' [[שניאור זלמן גורביץ]]' [[ממונטריאול]], כתב:  
"בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות [[ישיבת תומכי תמימים#תומכי תמימים בארצות הברית|תומכי-תמימים בארצות-הברית]], אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו [=לרבי] השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה{{הערה|המכתב נכתב לאחר האירוע הבריאותי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]].}} וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל".{{הערה| המכתב נדפס ב"כפר חב"ד", גיליון 374, עמ' 23}}.

כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ה]] - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו [[חנה גוראריה|אשתו של הרש"ג]] ובנו את ביתו.

הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.