עריכת הדף "שלמה זלקינד לנדרס" (פסקה)

===בשדה הרבנות===
בשנת [[תרס"א]] התמנה לרב בעיר אבוליץ שבפלך מוהילוב, וכעבור אחת עשרה שנים עבר לכהן כרבה של קרוצ'ה הסמוכה, כממלא מקומו של חותנו שנפטר באותה שעה.

בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] סייע לפליטים היהודים שהגיעו לאזורו, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בן 52, עלה לארץ ישראל. שימש כרב ושוחט במושבה בת שלמה שבמורדות הגרמל, וכעבור זמן עבר לתל אביב ושימש כמזכירו של הרב הראשי [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]]. לאחר עלותו לארץ נמנה על חוגי המזרחי, וכך שילב באישיותו גוונים רבים.

ב[[י"ג בתמוז]] [[תרפ"ו]] התמנה לרבה הראשון של [[רמת גן]], שבאותה שנה הוכרה כמועצה מקומית{{הערה|חמש שנים לאחר שהוקמה כמושבה חקלאית.}}. במשך שלוש שנים, בין השנים [[תרפ"ח]] – [[תרצ"א]] כיהן גם כרבה של [[בני ברק]] הסמוכה{{הערה|רבה הראשון של המושבה בני ברק, הרב אריה מרדכי רבינוביץ, פרש מתפקידו ועבר להתגורר בירושלים ובני ברק נותרה בלי רב. בעקבות זאת הוחלט למנות את רבה של רמת גן הסמוכה כממלא מקום עד שיימצא רב חדש.}}. כמו כן שימש במשך תקופה כרבה של שכונת בורוכוב, שבגבעתיים.

על אף ששילב באישיותו גוונים רבים, נותר נאמן למסורה החב"דית, הקפיד לומר מידי יום את שיעור התהלים היומי, וכן נהג בהנהגות חב"דיות נוספות.

כיהן בתפקידו כרבה הראשי של רמת גן שלושים ושש שנים, עד פטירתו בגיל 93, באור ליום ו', [[י"ט בחשוון]] [[תשכ"ג]].

בצוואתו הורה שלא יאמרו אחרי מיטתו הספדים, כמנהג חסידי חב"ד, ועל אף שהלוייתו התקיימה ביום שישי חורפי, השתתפו בה אלפים מבני העיר ורבים מהם אף נסעו אחר מיטתו לירושלים, בה נטמן בבית העלמין בסנהדריה.