עריכת הדף "שלמה גורן" (פסקה)

==תקופת שירותו הצבאי==
בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]].

כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.

כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.

הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערה|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]‏}}.

באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. 

הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב [[מרדכי פירון]].