עריכת הדף "
שיר של יום
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מנהגים== ===המזמורים שלפניו=== לפני שיר של יום נוהגים לומר מזמור פ"ו בתהילים, פסוקים מהנביאים ישעיה{{הערה|בית יעקב לכו ונלכה באור ה – מזמור ב פסוק ה}} ומיכה{{הערה|כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה אלוקינו לעולם ועד – מזמור ד פסוק ה}} מזמור קכ"ד בתהילים. מזמור פ"ו נזכר (והתבאר עניינו) כבר בטור{{הערה|סימן קלג}}, וכן התבאר בראשונים עניינם של 'בית יעקב' ו'שיר המעלות' – שהם בקשה שתתקבלנה תפילותינו{{הערה|סדר היום}}. על דרך הסוד התבאר עניינם בפרי עץ חיים{{הערה|שער קריאת התורה פ"ד}}, ובארוכה בשער הכולל{{הערה|פי"א סכ"ג}}. בדברי ימי חב"ד נזכר מזמור זה (פ"ו) בתגובת אדמו"ר הזקן לחקירת הממשלה, שם מזכיר מזמור זה כדוגמא של שינויי מנהגים בין קהילה לקהילה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"ב ע' לא}}. בימים שאין אומרים [[תחנון]] נוהגים שלא לומר את מזמור פ"ו, אלא מתחילים מ'בית יעקב' (הפסוקים בישעיה ובמיכה). יש ימים שלא אומרים בכלל בית יעקב ומזמור קכ"ד, אלא ישר מתחילים "היום יום (פלוני) שבו היו הלווים אומרים בבית המקדש" והם: חגים (וחול המועד), שבת, ראש חודש וכל יום שאומרים בו מוסף. ===הפסוקים שאחריו (הושיענו)=== אחרי שיר של יום אומרים "הושיענו", והם פסוקי הסיום של ספרים רביעי ושני שבתהילים{{הערה|סיום מזמורים ק"ו, ע"ב}}, וביניהם את הפסוק האחרון במזמור קל"ה. ואולי{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן עם הערות, ראסקין.}} הטעם לאמירת פסוקים אלו הוא בדומה למה שכתב המטה משה{{הערה|סימן נ"ד.}} על 'ברוך ה' לעולם' (שאומרים לפני "ויברך דוד") – שמספר התיבות בהם רומז על פי הסוד לקריאת שמע ולתפילת העמידה{{הערה|וראה גם במשנת חסידים, מסכת ירידת השפע פ"ג מ"ט.}}. בלוח היום יום{{הערה|כ"ה אדר א'}}מעיר הרבי ש"הושיענו אחר שיר של יום אומרים הן בחול הן בשבת יו"ט ראש השנה ויום הכיפורים". הערה זו באה לשלול את הטעות שהשתלשלה מהמודפס בסידור תורה אור, ש'מזמור שיר ליום השבת' מופיע שם מיד אחרי שחרית בלי 'הושיענו'{{הערה|וראה שער הכולל פי"א סכ"ו במקור מנהג הטעות לדלג הושיענו.}} ===קדיש יתום=== המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). קדיש זה עניינו להעלות העשייה ביצירה{{הערה|פרי עץ חיים שער הקדישים סוף פ"א.}}. בענין הצורך והחיוב באמירת קדיש זה (ושאר הקדישים של סיום תפלת שחרית ישנו מכתב ארוך של הרבי{{הערה|אגרות קודש ח"י ע"שב ואילך, ונדפס בתהלים אהל יוסף יצחק' בסופו.}}, שמסקנתו היא שיש להשתדל לומר את כולם{{הערה|ובסיפורי חסידים ישנם כמה עדויות לכך שהרבי השתדל אפילו באמירת קדיש דרבנן שאחרי התהילים - ואפילו כ'''שלא''' היה חיוב.}}. מאידך גיסא, הדיוק לומר קדיש זה דווקא '''אחרי''' שיר של יום הוא, כדי '''למעט''' בקדישים שלא לצורך{{הערה|שער הכולל פי"א סכ"ט, וראה גם מכתב קודש הנ"ל הע' 459. ובשיח אחרון של פסח תשי"ט (אות ט ).}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף