עריכת הדף "שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)" (פסקה)

==תוכן החוברת==
החוברת פותחת בפירוט ארבעת שמותיו של החג עם הסבר על כל אחד מהם{{הערה|סדר השמות כפי שמופיע בחוברת הוא: 1. חג השבועות. 2. זמן מתן תורתנו. 3. חג הקציר. 4. חג הביכורים. לעומת זאת ב-The Complete Story of Shavuot, שנדפס בשנת תש"ט, מופיע ראשון השם 'זמן מתן תורתנו' ו'חג השבועות' מופיע לאחריו.}}, ולאחר מכן מופיע קידוש לשלוש רגלים.

בהמשך, מופיע תיאור דרמטי של מעמד הר סיני לצד העקרונות של השתלשלות ומסירת התורה מדור לדור, עם יסודות נוספים הקשורים למתן תורה ואמונת ישראל.

כמו בחוברות האחרות, כסיכום להצגת מאורעות מתן תורה, מופיע בחוברת ציר זמן של האירועים הקשורים לחג השבועות בסדר כרונולוגי, החל מיציאת מצרים בט"ו ניסן ב'תמ"ח, ועד לי' תשרי ב'תמ"ט – ירידת משה עם הלוחות השניים. 

החלק העיקרי של החוברת, הוא הצגת כמה מיסודות היהדות, כאשר בשפה פשוטה ותמציתית המותאמת לרמתם של ילדים ללא רקע תורני מוסברים עיקרי האמונה בה', אחדותו, השגחה פרטית, בחירה חופשית, שכר ועונש, נצחיות התורה, קיום המצוות במעשה בפועל, ותפקידו של עם ישראל.

בין הרעיונות המודגשים בחוברת מצויים רעיונות שהרבי חזר והזכיר פעמים רבות במשך השנים בשיחותיו ובמכתביו, דוגמת ההוכחה ממתן תורה, שהוא המעמד היחיד של מיליוני עדים שהיו נוכחים בו והעבירו את המסורה מדור לדור מאב לבן לאורך ההיסטוריה (בשונה מדתות אחרות המבוססות על טענה של התגלות עליונה ליחידים בלבד), כשלאורך כל החוברת היא מדברת עם הילד בגוף ראשון, 'משוחחת איתו' ופונה אליו באופן אישי.

החוברת חותמת בהצהרה חדה ביותר: "ישנם עוד יסודות רבים בתורתנו, המקום בחוברת זו קצר. למד את התורה ותגלה אותם!".

===מכתבו של הרבי===
כמו בשאר החוברות שיצאו לאור בסדרה זו, מצורפת לחוברת אגרת אישית מהרבי אל הילד הקורא את החוברת, ובדומה ל[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] שהרבי שיגר בשנים מאוחרות יותר, במרכזו של המכתב עומד רעיון מהחג אותו מבאר הרבי עם השלכה מעשית לחיי היום יום.

לקראת המהדורה של שנת [[תש"ט]] חזרה האגרת ונדפסה שוב, עם שינויים קלים והוספות.

הרעיון עליו עומד הרבי במכתב הוא, שחג השבועות הוא ההמשך והשלימות של חג הפסח שנקרא בשם חג החירות, אבל גם לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים לא הפכו להיות בני חורין עד לקבלת התורה בהר סיני, ובני ישראל השתוקקו לקבלת התורה, כיון שהם ידעו שלא יכולה להיות מציאות של בן חורין אמיתי שמשוחרר מכל עול ושאין עליו שום מורא, ושהדרך לחירות אמיתית, היא דווקא על ידי קבלת עול תורה ומצוות.